Search Results

הגודל כן קובע. על לגון 42 במשך שנים בעולם ההייטק, ב-PwC ובמיקרוסופט, לימדו אותי שהכל נמדד במפרטים טכניים (Specs) ובהעמדת יעדים מדידים ויראליים. בשנים הרבות בהן אני מפליג (סקיפר מ-2001) יצא לי להפליג בעשרות דגמים של יאכטות, מונוהלים וקטמרנים, בחלקן נאלצתי להיאבק בחוסר נוחות פיסית בנתונים היבשים, הבנתי שהמפרט הכי חשוב לא מופיע תמיד בברושור: מרחב המחיה הריאלי. בואו נדבר דוגרי : אני לא סקיפר ממוצע. עם 1.89 מ' גובה ו-130 ק"ג, אני ה-Stress Test המהלך של כל יאכטה. כשאני נכנס לקבינה, אני לא מחפש רק "עיצוב", אני מחפש ארגונומיה. אני מחפש מקום לכתפיים, אורך לרגליים, שירותים "מאפשרים" וגובה תקרה שלא תכריח אותי להשתחוות כל היום. מה למדתי מהניסיון (ועל מה אני מקפיד בהשכרת יאכטה ב-SEA 4 SOUL): גובה תקרה (Headroom) :   לפי מחקרים ארגונומיים של יצרניות מובילות כמו Beneteau ו-Lagoon, יאכטות מודרניות מתכננות גובה תקרה של כ-2.00 מ' בסלון, אבל בקבינות זה צונח משמעותית. המיטה (The Berth): אם אתם מעל 1.85 מ', "מיטה זוגית" בחרטום של יאכטת Monohull 40 פיט עשויה להיות מלכודת. אני ממליץ לאנשים במידות שלי לכוון לקטמרנים או ליאכטות עם קבינות רוחב (Aft Cabins) שמעניקות מרווח תנועה אמיתי. יציבות ומרכז כובד :   לפי עקרונות הנדסה ימית (Naval Architecture), משקל הגוף שלנו משפיע על תנועת הספינה, במיוחד ביאכטות קטנות. כשאני מתכנן לכם פלוטילה או הפלגת זמן ים, אני מוודא שכלי השייט מסוגל להכיל את הצוות בנוחות מבלי להרגיש צפוף ברמת ה-Cockpit. מדוע המפרט בברושור לא מספר לכם את כל האמת? רוב אתרי ההזמנות הגדולים הם "מנועי חיפוש" קרים להשכרת יאכטות. הם יראו לכם תמונות עם עדשה רחבה שגורמת לסלון להיראות כמו אולם אירועים. אבל כשתגיעו לצ'רטר, תגלו שהמקלחת צפופה מדי והמיטה קצרה ב-10 ס"מ מהסטנדרט שלכם. הנתונים היבשים לא מספרים לכם איך זה מרגיש באמת כשסוגרים את דלת השירותים. למה באמת קשה לנו בסירות האלו? (הסבר מדעי-ארגונומי) אתגר הפרוזדורים (Corridors): ביאכטות כמו ה-Lagoon 380, התכנון מבוסס על בידונים (Hulls) צרים יחסית כדי לשמור על ביצועי שייט. עבור אדם בגודלי, רוחב המעבר הממוצע (שנע סביב 50-60 ס"מ) לא מאפשר מעבר חופשי. אתה מוצא את עצמך הולך "על הצד" או משתפשף בקירות, מה שהופך כל תנועה בספינה למאמץ פיזי מיותר. בעיית הברכיים (Knee-to-Door) בדגמי Lagoon 42 ו-450F או "אתגר השירותים" בדגמים אלו (במיוחד בגרסת ה-Charter עם 4 תאי שירותים), המעצבים ביצעו אופטימיזציה לשימוש בשטח. המרחק בין קצה האסלה לדלת הוא קריטי. עבור אדם בגובה 189 ס"מ, אורך הירך (Femur) ארוך משמעותית מהממוצע, והתוצאה היא שהברכיים פוגעות בדלת עוד לפני שהספקת להתיישב. האסלה ה"קטנה" למרות שהמפרט מציין "Full-size marine toilet", מדובר באסלות קטנות יחסית. עבור אדם רחב, שטח הפנים לא מספק "תמיכה מספקת" לישבן, מה שיוצר חוסר יציבות (במיוחד בים גלי) ותחושת אי-נוחות בולטת. אבל אפילו בסירה גדולה יחסית כמו ה- Bavaria 44, מהדגמים הישנים יותר, המרחק בין השולחן לספסל הישיבה בקוקפיט לא מאפשר לי לשבת בנוחות ואם יש בימיני גם לא לעמוד ישר. הבשורה של SEA4SOUL: שקיפות, פדנטיות ונוחות XL אני לא מועדון שייט שצריך "להיפטר" מצי יאכטות ישן. אני סוכן חופשי. התפקיד שלי, עם הדיוק שלמדתי בהי-טק וכבן מזל בתולה (המעצבנים בפדנטיות שלהם) והעין של מי שמבין מה זה עודף משקל, הוא למצוא לכם את היאכטה שלא רק נראית טוב באינסטגרם, אלא כזו שתחזרו ממנה בלי כאבי גב. השכרת יאכטה מתכננים חופשת שייט ורוצים לדעת באמת אם היאכטה "תחזיק" אתכם? דברו איתי . אני כבר עשיתי את כל טעויות ה"צפיפות" בשבילכם.

הכל התחיל בטעות מכוונת. לכבוד יום הולדתי ה-50, אשתי הכינה לי מצגת מרגשת שסיכמה עשרות טיולים משפחתיים שתכננתי לאורך השנים. פתאום, קלטתי תמונה של גשר רומי עתיק שמעולם לא ראיתי. הסתכלתי עליה ואמרתי: "שם עוד לא היינו". היא חייכה. חמישה ימים לאחר מכן, כבר היינו על המטוס. עד לאותו רגע ב-2019, יוון הייתה עבורי יעד ששומרים "לפנסיה", לימים שבהם לא יהיה כוח לטיסות ארוכות. כמה טעיתי. הטיול הזה לא רק שפתח לי את הלב ליוון, אלא גרם לי להבין שמי שלא רואה את המדינה הזו גם מהיבשה וגם מהים – מפספס את הנשמה שלה. איך מתכננים טיול ביוון "מחוץ לעונה"? כשאני מתכנן טיול, במיוחד ב-Off Season, אני לא מסתפק במדריכים הרגילים. אני מסמן את יעדי החובה, ואז צולל ל- Google Earth . אני מחפש "מצבורי תמונות" של מקומות מבודדים שתיירים רגילים לא מגיעים אליהם. ככה מצאנו את הפינות הכי יפות שלנו. הערה טכנית:  אם אתם מתכננים מסלול בצפון, עדיף לנחות בסלוניקי. אנחנו נחתנו באתונה (עובדה מוגמרת מהכרטיס), אז הפכנו את הדרך לפליון לחלק מהחוויה. נתחיל בכך שאם החלטתם לטייל בצפון יוון רצוי לזמין טיסות לסלוניקי ולא לאתונה. אבל מכוון שהכרטיס לאתונה היה עובדה מוגמרת, חיפשתי מקומות לעצור בהם כדי למצות את הדרך. אתונה - פליון מכוון שהטיסה נחתה בלילה מצאתי דירה ממש נוחה בעיירה Spata, סמוך לשדה התעופה אלפתריוס וניזלוס. התעוררנו בבוקר מוקדם, קנינו קצת מאפים במאפיה מקומית והתחלנו את מסענו. 3.5 שעות של נסיעה בכבישי אגרה עם 2 עצירות בדרך. את העצירה הראשונה עשינו לאחר שעתיים עשר דקות ב- Psoroneria . מדובר על נחל של מים חמים הנובעים ממי תהום ומתנקזים לבריכה גדולה וחינמית אליה מגיעים המקומיים לטבול. המקום מדהים ביופיו ואני ממליץ ללכת לאורך הנחל ולנסות לאתר פינות חמד מוצלות ורק לאחר מכן להגיע לבריכה המרכזית. המלצה : הכינו לכם נעלי ים, מגבות, בגד ים ובגדים להחלפה בתיק כבר בתחילת היום כדי שלא תצטרכו לחפש הכל במזוודות ברכב. שתכננתי את הדרך לא רציתי לעשות את כולה על אוטוסטרדות ולכן החלטתי שכאשר נתקרב לוולוס נרד לקרבת הים ואכן כך עשינו. קנינו לנו באגטים טריים וגבינות קשות באחד התחנות וירדנו לחוף הכפר Karavomylos, שם אכלנו ארוחת צהרים על שפת הים ונהננו מהחוף המדהים. משם המשכנו לוולוס אבל לא עצרנו בה כי המטרה של הטיול הזה היתה טבע וכפרים. מכוון שהגענו לוולוס די מוקדם החלטתי שנעבור בכפרים Makrinitsa ו- Portaria כבר באותו יום ואכן כך עשינו. הכפרים הללו מזכירים יותר כפרים אלפינים (מפאת גובהם) מאשר כפרים ביוון וזה מה שמיוחד בהם. טילנו קצת ברגל, קנינו תבלינים ושמנו פעמנו לכפר קלמוס, מקום הלינה שלנו בחוף המערבי. הדרך לקלמוס, לאורך החוף היא מקסימה. לפעמים היא עוברת ממש על החוף ולפעמים הוא עולה מעלה ואז הנוף שנשקף מהמם. באחת הפעמים שהדרך עברה על החוף ראינו שלט בו כתוב Rivera. שאני רואה שלט כזה אני חייב לברר במה מדובר ולכן שהשלט הפנה אותנו ימינה לכוון שהחוף פנינו ונסענו עד החוף. מדובר בחוף/בר מקסים היושב על לשונית הנכנסת פנימה למים וממנה ניתן לראות את כל החוף עד קלמוס ולכן אני ממליץ לבזבז שם כמה שעות על כוס בירה מהחבית. שתינו את הבירה, נהננו מאוירת סוף יום והמשכנו לדירה שלנו. Kalamos כפר דייגים קטן ולא משמעותי (בדיוק כפי שאשתי ואני אוהבים), הנמצא ממש על חוף הים וכולל כמה צימרים וכמה מסעדות. Symmetron Suites הן למעשה ארבע דירות דו קומתיות מצויידות ומתאימות למשפחות, הממוקמות 5 מטר מהים על חוף ממש פרטי. לבעלי הסוויטות מסעדה המכינה ארוחות בוקר לאורחיה אך משמשת גם כמסעדת דגים לכלל אורחי הכפר והמסעדה ממש מעולה, כל מה שנגענו היה טעים. גם ארוחת הבוקר היתה עשירה ומשביעה כך שממש שקלנו להשאר עוד לילה ורק אח"כ לעבור לחלק המזרחי אבל הסקרנות הרגה את החתול והחלטנו להמשיך בדרכנו. בבוקר התעוררנו, אכלנו ארוחת בוקר ועשינו טיול לאורך חוף הים. קלמוס הוא כפר ממש יפה, כיפי ואוטנטי ולכן ממש נהננו בסיור. הרגשנו כאילו בא לנו להשאר בו עוד כמה ימים ולכןאני בטוח שנחזור אליו לכמה ימי בטן גב. לאחר שמיצינו ירדנו דרומה לכוון כפר הדייגים Agia Kiriaki, הנמצא בקצה הדרומי של חצי האי פליון. הדרך היתה מהממת והיו בה מפרצים מרהיבים לרוב, בחלקם נעצרנו להשתאות, וכפרים ממש נחמדים חלקם ממש תיירותיים וחלקם אותנטיים (Chorto, Milina, Koukouleika). Agia Kiriaki כפר דייגים קטן ומהמם אך תיירותי מאוד ויקר יחסית לאיזור (לא לארץ). אסור להכנס אליו ברכב ולכן יש להחנות את הרכבים במגרש חניה הנמצא מחוץ לכפר וללכת ברגל. הדרך עוברת דרך מרינת הדייגים, בין רחובות צרים ובין מסעדות רבות. סיירנו בכפר, אכלנו משהו קל והמשכנו בדרכנו חזרה. החלטתי שאת היומיים הבאים נבלה בכפרים שבמעלה ההר. קצת על פליון חצי האי פליון נחלק לשלושה איזורים גאוגרפים: החוף המערבי - כפרים ייווניים אותנטיים על החוף אבל חופים שקטים ותכולים כמו בתאילנד בגלל המפרץ לחופו הם יושבים ההר - בגובה 1700 מטר, כמדומני, מחלק את האי ומפריד בין החוף המזרחי והמערבי ובו אפילו אתר סקי קטן. הכפרים ומזג האויר בהר מזכירים את האלפים החוף המזרחי - שוכן לחוף הים האגאי הידוע ברוחות הנושבות בו ולכן החופים הם מאוד סלעיים מה שיוצר חופים המחופרים בסלע אליהם וניתן לגשת רק בכמה מקומות לאורך החוף. קצת מזכיר את אירלנד, לעניות דעתי בגלל גובהו של ההר הכפרים הנופים בו ומזג האויר בו דומים יותר לאלפים מאשר לכפרים יווניים. אנחנו ביקרנו שם בתחילת ספטמבר כך שלאורך החופים היה מזג אויר ממש נעים ואילו למעלה נדרשנו לג'קטים. המקום הראשון בו ביקרנו היה חוף Milopotamos . חוף המצוי בין שני סלעים ומצריך ירידה תלולה ברגל ממקום החניה. החוף נחלק למעשה לשלושה חלקים. חוף דרומי שנוצר כתוצאה מניקוז של נחל אכזב והשיטפונות בו, אליו צריך לרדת במדרגות הדרומיות וחוף נוסף שכדי להגיע אליו יש לטפס במדרגות מעלה ולרדת שמאלה. מדובר על חוף חולי הממוקם בין שני סלעים (צוקים) גדולים ואם אתם לא חדי אבחנה ממש (או למדתם על החוף מראש) יש מן מנהרה/מעבר העובר בין החוף אליו הגעתם לחוף צפוני יותר. Tsagkarada לאחר שטיילנו והבנו את ההבדלים בין הצד המרחי למערבי, איתרנו באמצעות Booking חדר מרשים וכפרי  ( Amalthia Traditional Guesthouse ) בכפר Tsagkarada. עשינו מו"מ עם בעל הצימר, התארגנו ויצאנו לאכול ארוחת ערב במסעדה איטלקית מהממת שאיני יודע את שמה אבל נמצאת כאן . בהר אין מרכז אליו מגיעים וחונים אלא המסעדות מפוזרות לאורך הכבישים הצרים של הכפרים כך שמצאנו חנייה וטילנו לנו ברגל. Tsagkarada נחשב לכפר מרכזי באיזור. הוא קצת יותר גדול מהשאר וממנו ניתן לרדת לחופים המזרחיים וגם כאן שקלנו להשאר עוד לילה אבל כנראה שאנחנו יותר מידי סקרנים כדי להשאר במקום אחד. בבוקר התעוררנו וחיפשנו לנו מסלול הליכה. הבנו שיש מסלול מהמם היוצא סמוך למבנה העיריה ולעץ הדולב המפורסם של הכפר, אשר טוענים שהוא בן 1500 שנה (נראה כך). המסלול יורד עד חוף Damouchari והוא מגוון מאוד בנופיו. אם החלטתם שאתם עושים אותו תדאגו שמונית תאסוף אתכם מהחוף בסיומו. המסלול מאוד מומלץ. חוף Damouchari עצמו הוא חוף שחובה לבקר בו בכל מקרה. בקרו בחוף, במעגן ובטירה, אם זה מעניין אתכם. לאחר שמיצינו את המסלול המדהים והחופים חיפשנו מקום חדש לשים את הראש ומצאנו מלון על חוף הים של Agio Loannis מלון Kenta Beach. מלון נחמד מאוד על קו המים. נהננו מהחוף ומהמרפסת הפונה לחוף ולצוק הסמוך במלון כל אחר הצהרים ויצאנו לאכול במסעדה אשר אינני זוכר את שמה (כנראה לא חשובה). בבוקר התעוררנו והתחלנו בדרכנו למטאורה (3 שעות נסיעה ישירה). המטרה היתה להגיע למטאורה בערב, לראות את השקיעה ובבוקר לעשות סיור ארוך יותר ומשם להמשיך לחבל זגוריה. בדרך עצרנו שוב בכפרים Makrinitsa ו- Portaria. עשינו את מסלול ה"קאנטורים", מסלול מעגלי מוכר אשר חציו טבע ומפלים וחציו אורבני המתחיל כאן והרחבנו את הכירותינו עם הכפרים וחנויות התיירים בהם. אכלנו ארוחת צהרים במסעדת פועלים מקומית ושמנו פעמינו לכפר Kalabaka. בדרך הזמנו חדר במלון שבו כל חדר הוא סצנה מסרט אחר (Theatro Hotel Odysseon). מטאורה (Meteora - מעל השמים) איזור המנזרים התלויים הוא אחד המקומות היפים והמפורסמים בעולם. מדובר על מקבץ מנזרים אורתודוקסיים שראשיתם בתקופה הביזנטית המאוחרת וחלקם המשיכו להתקיים עד לימינו. במטאורה כשישים עמודי סלע תלולים, אשר על גביהם נבנו במהלך ימי הביניים מנזרים מבודדים הנראים כתלויים באמצע השמיים. המנזרים נמנים עם הגדולים והחשובים ביוון, שניים רק להר אתוס. בזכות תופעות הטבע המרהיבות והנדירות והתרבות הייחודית של מטאורה, הוא הוכרז בשנת 1988 כאתר מורשת עולמית.שיוצאים מ- Kalabaka יש כביש המקיף את כל איזור מטאורה וחוזר לצידו השני של הכפר. לאחר סיבוב קצר עלינו למקום בו הכי נח לראות את השקיעה ( ראה לינק ) ישבנו על הסלע, עם תיירים נוספים וצפינו בשקיעה. קשה מאוד להסביר מהי מטאורה עד שמבקרים בה אבל אין ספק שזה אחד האיזורים היפים והמיוחדים בעולם. בערב טילנו ב- Kalabaka, שתינו בירה מקומית והקשבנו לנגן בוזוקי שהנעים את זמנינו (To Paramithi). אני לא ממליץ על מסעדות בדר"כ כי הפערים בטעם בין מרבית האנשים הם גדולים אבל במשך כל ביקורי ביון מאז (והיו עשרות) לא נפלתי באף מסעדה שציונה בגוגל היה 4.5 ומעלה והיו לה מעל 300 חוות דעת. דעו לכם לא לקחת מנות לא יווניות במסעדות יווניות כי אז אפזר להתאכזב. בא לכם המבורגר, לכו למסעדת המבורגרים. בבוקר עשינו סיור נוסף במטאורה. נכנסנו מדגמית לשני מנזרים (Holy Monastery of the Great Meteoron -Transfiguration of the Saviour) כדי להבין את הקונספט והמשכנו לכוון חבל זגוריה. הנסיעה לזגוריה מאוד נוחה ועוברת כולה על אוטוסטרדות אבל ברגע שנכנסת לחבל הנסיעה היא בכבישים צרים ומפותלים ועשרה ק"מ יכולים להראות נצח. ולכן יש לשקול האם בנסיעה בין אתר לאתר בחבל שווה לנסוע ישירות או לצאת לכביש 2 לכוון איונינה ולחזור פנימה ליעד החדש. היעד הראשון שלנו היה איזה גשר שאני לא זוכר את שמו אבל הוא היה בדרך ל- Kipoi (לידה יש עוד שני גשרים). כדי להגיע לגשר יורדים מהרכב וצועדים בשביל אל נחל אכזיו אשר זרמו בו מים עד יולי אבל בספטמבר הוא יבש. מהגשר המשכנו לכפר Kipoi שם טיילנו. הכפר מחולק לחלק העתיק והחדש ודרכו אפשר להגיע לשני גשרים נוספים ששוים סיור גשר Lazaridi ו- Plakidas הנמצאים האיזור הכפר ומצריכים הליכה של כ 20 דקות לכל גשר אבל לאוהבי הטבע ההליכה כפית. אני לא זוכר היכן ישנו באותו הערב אבל זה היה ב- Kipoi או ב- Koukouli אני רק זוכר שהיה קריר והיה שביל שהוביל לתצפית על חלקו הדרומי של קניון ויקוס. קניון ויקוס (Vikos) ערוץ בהרי הפינדוס, בצפון-מערב יוון. הוא שוכן על המדרונות הדרומיים של הר טימפה (Mount Tymphe), אורכו כ-32 ק"מ, עומקו נע בין 120 ל-1350 מ' ורוחבו נע בין 2500 מ', לבין מטרים בודדים בלבד בחלקו הצר ביותר. ערוץ זה מוכר על ידי ספר השיאים של גינס בתור הערוץ "העמוק ביותר ביחס לרוחבו" בעולם והעמוק ביותר באירופה. יש הרבה אפשרויות לטייל בערוץ וכולן טובות אנחנו בחרנו לעשות מסלול אחד העובר מעל הערוץ ולמחרת לרדת לאחד המעינות התכולים המצויים בצידו השני. בפעם הראשונה עשינו מסלול המתחיל מהכפר Monodendri ומתחיל כאן . המסלול עובר גבוה לאורך הקניון בשביל מסודר עד הגעה לכנסיה (Holy Monastery of Saint Paraskevi) שם מסתים למעשה המסלול המסודר. אם עוברים את הכנסיה אפשר להמשיך את הדרך בשביל מאוד צר העובר מעל הקניון ובו צריך להזהר מאוד. השביל מאתגר, עובר במערות ומעברים נמוכים והוא כיפי מאוד. הקניון מאוד יפה ובאיזורים מסויימים אף מאוד צר ולכן רצינו לרדת לתוכו. קיים מסלול משולט היורד לתוך הקניון וחוצה אותו. בערב מצאנו חדר מדהים במלון משפחתי קטן בשם Zagori Philoxenia Hotel בכפר Monodendri וצעדנו ברחובות הכפר למסעדה מקומית בשם Tavern Vikos Gorge שהיתה נחמדה וטעימה. בבוקר חלפנו ביער הסלעים (Stone Forest) בדרכנו למעיין Voidomatis אשר הירידה אליו נמצאת בכפר קטנטן מעל הכפר המקסים Aristi. יער הסלעים הוא פלא טבע שמותיר את המבקרים ביראת כבוד. הנוף המורכב מתצורות אבן גיר מתנשאות הדומות ליער עשוי אבן (מערכת של סלעים ענקיים הניצבים כמו עצים פתאובים), הוא מראה ייחודי ששבה אנשים במשך מאות שנים. יער האבן זגורי נוצר לפני מיליוני שנים כשהאזור היה מכוסה בים רדוד. הצטברות של אורגניזמים ימיים מתים ומשקעים הביאה להיווצרות אבן גיר, שהיא סוג הסלע העיקרי שנמצא באזור. עם הזמן, תנועת הלוחות הטקטוניים והשחיקה על ידי מים, רוח וקרח חצבו את הנוף הייחודי שאנו רואים כיום. אבנים ממוקמות באופן אופקי זו על גבי זו ויוצרות שווה לראות קבוצות של עמודי אבן. לאחר שעה של ביקור המשכנו לנקודת הירידה למעיין. כדי להגיע למעיין יש לרדת 900 מטר במדרגות לא פשוטות. תכנו את המסלול שלכם מראש והחליטו האם אתם יורדים ועולים לרכב באותה נקודה (הטיפוס לא פשוט לכולם מבחינה פיסית) או שמים רכב נוסף בנקודה אחרת וממשיכים עם המסלול החוצה את הקניון. אבל אם מתעלמים מן האתגר הפיסי, המסלול הוא מהמם והמעיין עוד יותר, כמו בסרטים ובג'ורנלים. קחו בחשבון שהמים קפואים גם בעונה הזו. שסימנו את המסלול ירדנו אל הכפר Aristi לאכול צהרים והיה לו ממש חשק להשאר אבל הימים הלכו והסתימו והחלטנו לנסוע לסלוניקי ולבלות שם יומיים עד הטיסה. סלוניקי עיר דייגים קטנה שהפכה לאחת הערים היווניות הגדולות. זוהי עיר שוקקת עם המון מועדונים, מסעדות טובות שווקים וחנויות אבל היא צפופה ופקוקה במשך רוב היום ואין בה, לעניות דעתי שום דבר השווה השקעה של יותר מיומיים (לילה אחד). מאז הטיול הזה אני כבר בן בית ביוון ואני עדיין מחזיק בדעה זו. כמי שהיה הברבה ערים אירופיות ויווניות סלניקי לא עשתה עלי רושם והצטערתי שלא בילתי לילה נוסף בחבל זגוריה אבל נחמד לבקר בעיר לפחות פעם אחת. הטיול הזה הוא שגרם לנו להתאהב ביוון, להשקיע בה ולחזור אליה שוב ושוב. אז גילינו כמה היוונים אוהבים אותנו וכמה רחוק הם מוכנים ללכת כדי לעזור לתיירים, אפילו מישראל. כמה המלצות: בהנחה שיש לכם עד שבוע, הייתי מתרכז באיזור אחד. פליון ומטאורה או זגוריה וצומרקה ולא עושה את מה שאני עשיתי, אם כי ידעתי שאני אחזור להעמיק מתי שהוא. התקופה הכי טובה, לטעמי, לבקר בחבלי זגוריה ובצומרקה היא לפני הקיץ, חודשים מאי-יולי מכוון שאז כל הנחלים זורמים. קחו בחשבון שיכול להיות קר בלילות זגוריה וצומרקה זה טבע טבע טבע. פליון הרבה יותר מגוונת ואפשר למצוא בה הכל מכול הכבישים בזגוריה וצומקרה מאוד צרים ומפותלים ועשרה ק"מ יכולים להמשך זמן רב. צריך לשקול במתכננים להגיע מנקודה לנקודה לצאת לכביש ראשי ולחזור בנקודה הרצויה. בעונה יש טיסות מישראל ישירות לוולוס לטיול יאכטות חוויתי וייחודי ביוון הכנסו לכאן

תחילת דבר זה היה לאחר 25 שנות קריירה בהיטק מתוכם 3 שנות יעוץ עצמאי. התחלתי להרגיש מיאוס מעבודתי ודברים שהיו לי פשוטים עד אז, כמו לקום בבוקר, פתאום הפכו קשים. הודעתי ללקוחותי שאני מפסיק לספק שירותים 3 חודשים מראש וחיפשתי את הדבר הבא אבל חודשים של מחשבה ולא מצאתי את תשוקתי. החלטתי לצאת לים, שם, במקום אותו אני הכי אוהב, מנותק מהטלפון והמחשב בטוח אמצע את תשקותי חזרה והתחלתי לחפש דליברי להצטרף אליו. אני איש חיל הים, מפליג כל חיי וסקיפר משנת 2006 אז יש לי מה לתרום כמה ימים לאחר שגמלא בליבי ההחלטה, ראיתי, במקרה פוסט בקבוצת סקיפרים כלשהי. המפרסם חיפש סקיפר שיעזור לו להעביר סירה מרודוס לקורפו. פתחתי את הנוויוניקס ובדקתי את המסלולים האפשריים ומכוון שבאותה תקופה היה לי קצת זמן פנוי ואהבתי ליוון ידועה לכל מקורבי, החלטתי לבדוק את המודעה. זה לא היה פשוט להשיג את יניב אבל הצלחנו לדבר מידי פעם. פשוט רציתי לוודא שאני לא לוקח חלק באיזו הברחה או פעילות לא חוקית ושההעברה היא לגיטימית. לאחר כמה שיחות ותאום ציפיות החלטנו שאצטרף להפלגה. יניב אמר לי שיתכן שיצטרף זוג נוסף שהוא אינו מכיר, חברה שאינם סקיפרים ואולי גם בת זוגו תצטרף ושאל אותי אם זה יפריע לי. מכוון שחיפשתי את השקט שלי דווקא התאימה לי הפלגה עם 2 זוגות. הם יהיו האחד עם השני ולי יהיה זמן למצוא את תשוקתי ולכן נתתי תשובה חיובית ליניב. התאריך הנבחר להעברת הסירה היה יום שני ה- 3 ליולי. תכננתי להגיע יום לפני כדי לבצע בדיקות מעמיקות לסירה, אם כי הייתי בטוח שיניב יעשה אותן וגם כדי לסייע בארגון הסירה והכנתה להפלגה. תאריך היעד להגעה לקורפו היה 10.7 המסלול המתוכנן היה: Rhodus - Astypalaia - Paros - Aegina - Corintho Canal - Aigio (Cotinth Gulf) - Kefalonia - Lefkada - Corfu על הניר נראה קצת אופטימי ללוחות הזמנים הצפוף אבל שיוצאים לים צריך לזרום, גם כך הדברים נתונים לשינויים. אז תכנונים לחוד ומעשים לחוד ולא מצאתי טיסות ל 2.7 ולכן חיפשתי את הטיסה המוקדמת ביותר ל- 3.7 וזאת נחתה ברודוס ב 8:35, הזמנתי והתחלתי לארוז תיק. יום לפני הנסיעה התברר כי הבעלים של הסירה לא נתן ליניב יפוי כח להעברת הסירה ולכן יניב ביקש ממני לפגוש אותו בשדה התעופה לפנות בוקר וכך בשעה 05:30 נפגשתי עם הבעלים של הסירה, שהגיע במיוחד מאילת, כדי להעביר לי את יפוי הכח בלעדיו לא יכולנו להגיש את כל המסמכים למשמר החופים היווני. נכון שרציתי להגיע מוקדם כדי להספיק לבדוק את הסירה אבל מרפי, כדרכו, סידר לי אחור של שעה בטיסה וכך הגעתי למרינה החדשה ברודוס רק לקראת 13:00. יום שני (Rhodus) הסירה, לגון 450 שנת 2006, היתה די מלוכלכת ומוזנחת אז התחלנו בניקויונה, הזוג שהצטרף נסע לערוך קניות בסופר ויניב קפץ למשמר החופים בעת שאני משלים מספר עבודות בסירה ולומד אותה. שני דברים הפריעו במיוחד. ראיתי שהדינגי מפוצצת ושהבימיני בגשר (המעצבן) של דגם ה 450 קרוע ואין שם צל, מה שמאוד מפריע בהפלגה ארוכה. ניסיתי לסדרו אבל לא היה לי מספיק זמן. ששאלתי את יניב על הדינגי הוא אמר שהבעלים של הסירה קנה דינגי חדשה באתונה ונאסוף אותה שם. קצת חסר אחריות אבל זה כבר היה מאוחר. הספינה מדגם Lagoon 450, כאן בפארוס בשעה 15:00 תדלקנו את הסירה ויצאנו לדרך. הים היה מצויין והרוח טובה אבל היא הגיע בדיוק מהכוון אליו הפלגנו ולכן התקדמנו עם מנוע. תפסתי משמרת בגשר, שבלגון 450 די מנותק מהסירה וכמובן שבלי בימיני נשרפתי די מהר וחיכיתי שירד הערב. התכנון המקורי היה לעצור ב- Astypalaia אבל ידעתי שלא נספיק ולכן החלטנו להמשיך לשוט כל הלילה ולעגון בפארוס למרת אחר הצהרים. חילקנו את הלילה והלכתי לישון בסביבות 22:00. בלילה החלו רוחות חזקות, כפי שיש לעיתים באיזור האים הציקלגים והשינה היתה לא פשוטה ולכן עליתי לגשר כבר בשעה אחת, שעה לפני הזמן. שוחחתי קצת עם יניב וזה ירד לישון. ההפלגה בלילה היא חוויה מדהימה, אם כי באיזור כל כך צפוף באיים, מכשולים וכלי שיט חייבים להיות ערניים. תמיד אהבתי להפליג בלילה, עשיתי זאת הרבה בצבא ואני עושה זאת לעיתים בצ'רטרים, כדי לנצל את היום הראשון בו מקבלים את הסירה. שאתה בגשר בלילה, לבדך, בחושך מוחלט אפשר לראות את כל הכוכבים והשקט מוחלט כשרק רעש הים ברקע, זה כמו מדיטציה. להפתעתי הרבה, לאורך כל הלילה היתה לי קליטה בסלולר כך שיכולתי לגלוש, לראות סרטים ולהעסיק את עצמי בין שאני עוקב אחר המסלול, מחפש סכנות ומתקן את ההגה האוטומאטי מידי פעם. לקראת 6 בבוקר הרוח עלתה עוד יותר והגיעה ל 35 קשרים עם משבים חזקים יותר מה שגרם לגלים קצרים של מטר שהפכו את השינה למאוד לא נוחה ונדנדו את הספינה וחבטו בחרטומה. אך בתום הלילה מגיעה הזריחה ומי שלא ראה זריחה ושקיעה בים, צריך להשלים זאת. ירדתי לנוח קצת אם כי התקשתי מאוד לישון. זריחה בקיקלדים יום שלישי  (Paros) לקראת השעה 14:00 נכנסנו לתעלה שבין האיים פארוס ואנטי-פארוס. המעבר צפונה בתעלה היה מרתק. כלי שיט רבים, איים קטנים וסלעים שצריך להזהר מהם וכמובן הנוף של הכפרים הנמצאים על חופי שני האיים. חצינו בזהירות ולקראת השעה 15:30 נכנסו למרינה של פארוס לאחר 24 שעות הפלגה. מכוון שלא היה לנו בימיני גם ביום השני הייתי שרוף. לאחר שארגנו את הסירה ירדתי לחוף ורכשתי לי קרם הגנה, כובע רחב שולים וכפכפים חדשים, כמובן שאי אפשר בלי לאכול איזו מנה שוארמה לאחר לילה של קורנספלקס. שחזרתי לסירה הציעה לי בת זוגו של יניב ללכת לים. אני אמנם לא חובב חופי ים אבל החום הרב בחוץ לא אפשר לשהות בסירה (ללא מזגן) אז הצטרפתי אליה לחוף ים קטן ומסודר עם מים, כסאות וצל (Livadia Beach) ולאחר יום שלם של חום קיררנו את גופינו במים הצוננים של האי פורוס. מבחינה חברתית עוד לא היה חיבור בין שוכני הסירה. יניב הוא אדם די מסוגר והזוג השצטרך בילה זמן רב בחדרו כך שבערב יצאתי לאכול לבד בזמן שכל אחד עשה מה שעשה. יום רביעי (Marihas, Kytnos) התעוררנו בבוקר סידרנו את הסירה ובצעו השלמות. יניב היה צריך שים ואני יצאתי לרכוש מים. החלטנו כי נצא לכוון אתונה כדי לאסוף את הדינגי ובהתאם להתקדמות נחליט היכן, אם בכלל עוצרים. זה די הכעיס אותי כי ההעברה היתה צריכה להיות בקצב איטי תוך עצירות בכמה איים אבל כדרכי זרמתי. יצאנו מפורוס ושמנו את חרטומינו על הכניסה למפרץ הסרוני ושוב רוח היתה מולנו אז עמדו בפנינו שתי ברירות מנוע או להפליג בגלסים. מכוון שקמראן, בטח דגם ישן כל כך אינו יודע לחדד טוב מול הרוח והפלגה בגלסים תאריך לנו משמעותית את הדרך, החלטנו להפליג על מנוע. הים היה די נוח והתקדמנו בקצב של 6-7 קשרים. הפעם כבר היה לי קרם הגנה וכובע ולכן השמש פחות הפריע לי וכך שיטנו לנו 7.5 שעות עד שהחלטנו שהגיע הזמן לעצור. מבט מהיר במפות וב- Navily גילה לנו כי יש אי קטן בשם Kytnos ובו מספר מפרצים. אני, חובב מסעדות מושבע, העדפתי שנעצור במרינה מסודרת ולא במפרץ ולכן קיבלנו החלטה לעצור הכפר הקטן מריחוס. האי עצמו הוא די שומם וטרשי אבל יש בו מספר חופים וכפרים קטנים ומהממים. כאשר מפליגים במפרשית במהירות כה איטית, הנוף נגלה לך מאוד לאט. וכך לקח רבע שעה מהרגע שנכנסו למפרץ מריחוס ועד שראינו את כל הכפר. וואי איזה כפר יפה פרוס לאורך כל המפרץ שעל חופו מסעדות רבות. למזלנו הרב, נשאר עוד מקום אחד אחרון לאורך הרציף של המרינה הקטנה של מריחוס ואנו זרקנו עוגן והתמקמנו במקומנו בעדינה ים תיכונית. הבעיה היחידה של המקום האחרון שנשאר ברציף היתה שבגלל מבנה הרציף, ה- Gangway לא הגיע לרציף בצורה מלאה וכך נאלצנו למשוך את הסירה כדי לרדת, מה שהתנקם בי למחרת בבוקר. מסיבותיהם שלהם העדיפו יניב ובת זוגתו לאכול לבד והזוג השני יצא לטייל מיד שהגנו ואני נשארתי בסירה לבדי. לאחר כמה דקות פנה אלי איזה אמריקאי מוזר שהלך עם בחור צעיר וכלב וניהלנו שיחה שהם על הרציף ואנוכי על הסירה. לאחר כמה דקות השמנצי אותם לבירה על הסירה ונחשפתי לסיפוריו המעניינים של הבחור. מדובר בבחור אמריקאי בגיל שישים שהתגרש מאישתו וילדיו כבר גדולים ומפליג כבר 5 שנים לבד עם כלבו. הוא סיפר לי את כל קורות חייו המעניינים וסיפור גירושיו ומה הם תוכיותיו לעתיד ומנפרדנו כידידים. לאחר מכן ירדתי לחוף כדי לאכול ופגשתי את הזוג השני, איתו אל היתה לי אינטראקציה רבה עד אותו הרגע. הזוג הציע להצטרף אלי, כי חשש שארגיש בודד ואני הסכמתי וכך אכלו יחד ארוחת ערב במסעדה מדהימה על חוף המפרץ. ארוחת ערב זו היתה נקודת הפתיחה לשיחה מעניינת ולחברות הנמשכת עד היום בה למדתי המון, למרות פער הגילים והנסיון (אני הזקן). חזרנו לסירה, המשכנו את השיחה בחרטום לפרק זמן מסויים וירדנו כל אחד לחדרו. יום חמישי (Perdika, Aegina) קבענו לצאת מוקדם כדי להספיק לאסוף את הדינגי החדשה מאיזו מרינה, עליה לא שמעתי, באיזור אתונה. אך בשעה היעודה לא מצאנו את הזוג שהצטרף מכוון שזה יצא כנראה לטייל (אני לא נוקט בשמות מפאת פרטיות האנשים) . יצאנו לחפשם באי ומצאנו אותם בחוף מדהים בו טיולינו בליל אמש. חזרנו לסירה בריצה והתחלנו לאסוף עוגן. שמתי לב שהוינץ' של העוגן מתאמץ והבנתי שזרקו עלינו עוגן. שניה אח"כ קפץ הפיז של הוינץ'. היו בידנו שתי ברירות, האחת היא התרגול הרגיל של הרמת עוגן הסירה השניה וקשירתו לחרטום והשניה, צלילה חופשית לעומק 9 מטר. יניב בחר באופציה השניה. כצולל חופשי מיומן לא היתה לו בעיהלצלול לעומק כזה ואכן הוא צלל ומצא כי זרקו עלינו 2 עוגנים. הוא חזר פנימה הזיז את שני העוגנים והיינו פנויים לצאת לדרכנו. שעה מאוחר מהתכנון, יצאנו לדרכנו לכוון המרינה היעודה הנמצאת צפון מערבית מפיראוס. שוב הים היה בסדר אבל הרוח היתה מולנו (הרוח באיזור בעונה זו היא לרוב צפון מערבית). ההפלגה עברה בכיף, עכשיו הצוות כבר הכיר האחד את השני והיחסים עלו שלב אבל עדיין לא היינו צוות, מסיבות שונות. בשעות אחר הצהרים הגענו לאיזור הכניסה לנמל פיראוס אבל אז לא הצלחנו למצוא את החנות, בעל החנות ובעל הסירה לא ענו לנו ולכן החלטנו להמשיך ללינה בכפר אגינה שבאי אגינה. הגענו למרינה בשעת ערב מאוחרת, 19:00 בערך ולא מצאנו מקום להקשר. המשמעות של להיות על עוגן בחוץ היית לנפח את הדינגי לרדת לחוף עם המשאבה, לאכול, שוב לנפח את הדינגי ולחזור לספינה. גם המנוע לא היה בשיאו ולכן הצעתי שנמשיך דרומה לפרדיקה, כםר קטן בדרום מערב אגינה. המשכנו לשם וגם שם לא היה מקום. הברירה היתה לעשות Long side ל 12 סירות שכבר היו בלונג סייד או לזרוק עוגן. ההחלטה היתה לזרוק עוגן. ליניב לא היה איכפת אבל הזוג השני ואני רצינו לרדת לכפר הנחמד הזה ומכוון שהגבר היה מאוד נמרץ, הוא ניפח את הדינגי וירדנו שלושתינו לחוף. פרדיקה הוא כפר קטן מאוד והרחוב הראשי שלו עמוס במסעדות, בתי קפה ובארים. בחרנו את אחת המסעדות והתישבנו. המלצר זיהה מיד שאנחנו מישראל והחל לזרוק מילים בעברית ועשה Name Droping של שמות של בעלי מועדוני שיט ומדריכים בישראל. מסתבר שהוא בעל המסעדה (ביוון בעלי המסעדה לא מתביישים לשרת) והוא קפטן בצים מזה 35 שנה. הוא הראה לנו תמונות של הספינה שלו ופינק אותנו. בפרדיקה גם פגשנו שתי משפחות ישראליות. שוחחנו איתם קצת, ניפחנו את הדינגי וחזרנו לסירה. שהשענו לסירה שאלתי את יניב אם הוא תאם את המעבר שלנו בתעלת קורינטוס וזה אמר שלא אז לקחתי על עצמי את התיאום. נכנסתי לאתר התעלה, פתחתי הזמנה ושילמתי את האגרה הדרושה. הכפר פרדיקה ממקום העגינה שלנו יום שישי (Trizonia) בבוקר התקשרנו לבעל הסירה לברר לגבי הדינגי. הוא אמר שהדינגי יחכה לנו ב- Missolonghi כפר קטן ומעניין במפרץ Patras, בכניסה לים היוני. התחלנו להפליג לכוון התעלה. יניב מינה אותי להיות על הקשר כדי לתאם את החציה. מכוון שהיינו רחוקים עדיין הרמתי טלפון למוקד התעלה ואלו אמרו שאין להם בקשה של הסירה שלנו. הסברתי להם את המצב והם נזםו בנו שהגשנו את הבקשה כה מאוחר אבל איתרו אותה וביקשו שניצור קשר שעתיים ושעה לפני הגעתנו. ההפלגה לתעלה היתה די נוחה וכאשר הגענו 3 מייל מהפתח הודעתי להם שאנו ממתינים. תעלת קורינטוס נחפרה כבר בימי הרומאים והיא למעשה תעלה ברוחב 20 מטר המםרידה בין הישבת של יוון לפלפונז. כאשר הגיע תורנו להכנס לתעלה קראו לנו בקשר והצטרפנו לשאר הסירות שהמתינו למעבר. המעבר בתעלה המרשימה, ששיפוצה נגמר יומיים לפני חצייתינו, היה חוויה וארך קצת מעל שעה ובסופו נכנסנו למפרץ קורינת. התכנון היה להמשיך לכוון הכפר Aigio אבל לאחר שקראתי עליו החלטתי לחפש מקום אטרקטיבי יותר ואולי קרוב יותר שאליו נוכל להכנס טרם החשיכה. לאחר חיפוש קצר מצאתי את האי Trizonia הרמתי טלפון לאיש הקשר של המרינה בנוויוניקס וזה אמר שיש מקום וכי העגינה במרינה הציבורית היא חינם, כמובן שאין חשמל, מים או שירותים. בערך מול חופי דלפי הרוח החלה לעלות הוגיע השיאה ל 30 קשרים. ידעתי שככל שנתקדם מערבה הים יעלה וההפלגה הפוך לפחות נעימה (גלי חרטום). ששוב הרוח היתה מולנו ושוב היתה לנו הברירה מנוע או לגלסס אבל במצב הים הזה החלטנו להגיע לאי כמה שיותר מהר. כאן גם ראינו את להקת הדולפינים הגדולה ביותר שראיתי בחיי. אני מעריך שהיו שם לפחום 30 פרטים, כך שההתלהבות היתה אדירה. קראתי היכן שהוא שהעיר דלפי (אחת הערים הקדושות והמשמעותיות ביוון) נקראת כך גם בגלל כמות הדולפינים המסתובבים באיזור. עם התקדמותינו לכוון גשר Rio-Antirrio הים אכן עלה הוגלים עלו לגובה מטר וחצי, מן גל צפוף ומעצבן כזה, משהו דומה למיצרי טיראן. החרטום שלנו נדםק בכל גל כזה ולכן הורדנו מהירות ושינינו את הזוית לגלים מה שהקל על הסירה אבל לא על אי הנעימות. במזג אויר די סוער, רוח של מעל 30 קשרים ואובך גבוה מאוד מצאנו את האי הקטנטן Trizonia ונכנסו למרינה שלו. הכפר טריזוניה נמצא 600 מטר בלבד מהיבשת והוא מוגן על ידי גבעה גבוהה. עד שנקשרנו הרוח ירדה קצת ואנו ירדנו לחפש אילו שירותים ניתן להשיג באי מסתבר שלמעט מסעדות וצימרים או מוטלים קטנים אין באי אפילו מינימרקט קטן. יכולנו להסתדר בלי אספקה אבל נשארנו כמעט ללא מים ולכן חשוב היה למצוא דרך לרכוש כמה שישיות. אחרי סיור באי המהמם באור אחרון, התישבנו כולנו במסעדה על חופה של מרינת הדייגים של הכפר ואכלנו ארוחת ערב. במהלך ארוחת הערב שמתי לב שיש מן שאטל ימי כזה שמגיע לאי כל כמה דקות ומורד ומעלה אנשים. בין היתר ראיתי שהוא מוריד חביות בירה לאיזה בר שהיה במפרץ ואז עלה במוחי הרעיון לבקש ממנו שיקנה לנו מים בסופר שנמצא בכפר Glyfada (כן, כמו השכונה באתונה) או לעבור איתו לחוף ולרכוש בעצמי. נגשתי למשיט ושלתי אותו אם יוכל לרכוש לנו שש שישיות מים. הוא לא הבין מילה אנגלית אבל הייונים מעולם לא משאירים אדם שזקוק לעזרה ללא פתרון ולכן הוא לקח אותי לבעל הבר וזה הסביר לו את בקשתי. כמובן שהוא לא סירב ובנגלה הבאה הביא לנו 6 שישיות מים ואפילו סרב לקחת כסף על השירות אלא רק 8 אירו על המים. ההתנהלות היוונית הזו אינה זרה לי זה קורה לי לא בכל ביקור ביוון. אם פונה תייר לעזרת מקומי המקומי לא ישחרר אותו עד שתפטר הבעיה. הדבר יחזור על עצמו שוב בקורפו. תוך שנו יושבים במסעדה ונהנים מן האוירה והאוכל הגיעה סירה קטנה וישנה ונעצרה ממש לידנו. לפתע ראינו נהירה של מקומיים וחתולים לסירה. מסתבר שזה זוג דייגים שהביאו דגים טריים אז כל בעל מסעדה קיבל שקית, גם התושבים קיבלו שקיות וגם החתולים, שכבר מכירים את הסירה, קיבלו דג אחד כל אחד. חזרנו לספינה שבעים ומרוצים שיש לנו מים. מחר בבוקר אנחנו צריכים לעצור במיסלונגי, 36 מייל מטריזוניה, לאסוף את הדינגי אז נצא מוקדם. יום שבת - ההצפה (Kastos) בבוקר התעוררנו למזג אויר מדהים. השמש זרחה וטריזוניה נראתה כל כך יפה שהחלטנו לאכול ארוחת בוקר על חוף הים. בחרנ לשבת בקפה של האדם שסייע לי עם המים בערב הקודם כדי לפרגן לו והוא העריך זאת מאוד. לאחר הארוחה וסיור קצר נוסף שמנו פעמינו על מיסלונגי ןיצאנו לדרך. כדי להגיע למיסלונגי יש לעבר מתחת לגשר Rio-Antirrio דבר המחייב תיאום מראש וקבלת הנחייות לחציה בקשר. קיבלנו את ההנחיות המתאימות וחצינו את הגשר המרשים. גשר Rio-Antirrio הוא גזר מעוגן כבלים המחבר בין היבשת והכפר Antirrio לפלפונז ולעיר Rio. אורכו של הגשר מגיע ל-2,882 מטר וכיוון שהוא מורכב כולו מ-4 עמודים ו-5 רשתות כבלי מתכת, הוא למעשה המישור התלוי על ידי כבלים הארוך ביותר בעולם. רוחבו 28 מטר, והוא כולל כביש בעל ארבעה נתיבים, שניים לכל כיוון, נתיב חירום נוסף ומדרכה להולכי רגל. הגשר נקרא באופן רשמי "גשר כארילאוס טריקופיס" על שמו של חרילאוס טריקופיס, מהבולטים בראשי הממשלה של יוון ברבע האחרון של המאה ה-19, שהגה את רעיון בניית הגשר בין ריו ואנטיריו, אולם הטכנולוגיה של אז לא איפשרה זאת. הגשר נחשב ליצירת מופת ארכיטקטונית והנדסית עקב ההתגברות המתוחכמת שנעשתה בבניתו על הקשיים הרבים שעמדו בפני מהנדסי הגשר. קשיים אלה כללו מים עמוקים, חומרי בניין לא בטוחים ליסודות, פעילות סייסמית באזור, וסכנת צונאמי והתרחבות מפרץ קורינתוס עקב תזוזת לוחות טקטוניים. ההפלגה הייתה חלקה והגענו לאיזור מיסלונגי לקראת הצהרים. מיסלונגי היא עיר די עתיקה ביוון עם סיפור מאוד מעניין, אותו לא אפרוס כאן (מי שמתעניין שיחפש) אבל כדי להגיע לעיר ולמרינה דרך הים יש לחצות ביצה רדודה ומסריחה ואת העיירה Tourlida המזכירה את השכונות העניות של מיסיסיפי . לצורך המעבר חפרו המקומים תעלה ארוכה החוצה את הביצה ומגיעה למרינה חפורה. הגענו למרינה ושוב אותו סיפור. בעל החנות לא עונה, בעל היאכטה לא עונה ומנהל המרינה לוחץ עלינו שנשלם מיד גם אם אנחנו רק נגשים לחנות (מסתבר שזו מרינה פרטית ויש מרינה ציבורית בצד השני של המפרץ). החלטנו להתקדם הלאה, שוב ללא דינגי. היציאה ממסלונגי עברה שוב בתעלה הצרה והמסריחה שמשני צדדיה ביצה. יניב שאחז בהגה לא שם לב, כנראה שהספינה סטתה לכוון הביצה, אולי בגלל שדיברנו והספינה החלה להשמיע רעשים מוזרים ולהעלות בוץ. מיד צעקתי ליניב שיזוז חזרה כוון התעלה וכך הוא עשה ואבל כמה שניות אח"כ המנוע החל להתחמם אז כיבינו אותו והמשכנו להתקדם במנוע אחד אל מחוץ לתעלה ואל עבר הים היוני. הנחו שכאשר נצא לים הפתוח המנוע ישטף. כבר ביציאה למפרץ Paras הרגשנו כי הרוח והגלים עולים והנחנו שבים הפתוח יהיה גרוע יותר. הנענו את המנוע השני ונראה כי הכל היה בסדר ולכן המשכנו על שני מנועים. בינתיים הרוח עלתה ל 35 קשרים והגלים עלו ל 1.5 ושוב ההפלגה היתה לא נוחה וחרטום הספינה נדפק על הגלים. בגלל הרוח הלא נעימה לא ישבנו בגשר אלה בפנים. לאחר כשעה וחצי של הפלגה נשמע צפצוף התראה בספינה. בדקנו מה מקור הציפצוף וגילינו כי מדובר על המצוף של הבילג' בצד ה Starboard (ימין). ירדנו לבילג' ומצאנו הצפה שלמ מעל 40 ס"מ לאורך כל הבילג'. מסתבר שבספינה הישנה למשאבות הבילג היו רק שני מצבים On/Off והן לא עבדו בצורה אוטומאטית אבל העלנו את המשאבות וחיכינו לתגובה אך רמת המים לא ירדה. מכוון שרמת המים לא ירדה וזכרנו את שקרה לנו בתעלה, עלה החשד שמשאבת הקירור של המנוע מזרימה מים לבילג ולכן הפסקנו את מנוע ימין. בבדיקה עם פנסים בבית המנוע ובבילג לא נראה היה כי יש חדירת מים מכוון המנוע אבל כיבינו אותו ליתר בטחון. החלטנו לעגון כמה שיותר מהר ובזמן שיניב והבחור השני רוקנו את הבילג ידנית אני החזקתי הגה וחיפשתי מקום קרוב לעגון בו. בדרך לויסיליקי לפקדה, יעדנו הלפני אחרון. היעד הנבחר היה קסטוס (Kastos), אי קטן דרומית לקלמוס ודרום מערבית מלפקדה. באמצעות סירים הצלחנו להוריד את כמות במים בבילג' וראינו כי אין חדירת מים נוספים אבל יניב החליט לא להניע את המנוע שוב בשלב זה. הגענו לכפר המדהים קסטוס לקאת שמונה בערב ומכוון שידענו שצפוי הרוח בלילה חיפשנו מקום לעשות "ים תכוני" לאורך החוף אבל הלילה ירד מהם והחלטנו לבצע עגינה. לאחר העגינה כיוונו, יניב ואנוכי, כל אחד בטלפון האישי שלו את א- Anchor Lite בגלל הדינגי החלטנו שנרד לחוף בבוקר ואחרי יום עמוס הלכנו לישון. יום ראשון (Vasiliki, Lefkada) בבוקר התעוררנו ובדקנו את מצב ההצפה. לא היו מים בבילג' אז הדלקנו את המנוע בניוטרל והכל היה בסדר. בדיקה יסודית של הבילג' באור יום העלתה את האפשרות כי המים הגיעו לבילג' בגלל איזור לא אטום בהאצ' של החדר הקידמי הימני, נראה היה כי בכמה הימים הסוערים שהיו לנו, מי הגלים חדרו דרך האצ' וגלשו לאורך הדופן לבילג' והצטברו באיטיות. בכל מקרה לא מצאנו שום סיבה אחרת. בכל מקרה יניב החליט כי במקום להגיע היום עד קורפו נפליג לווסיליקי לפקדה שם יש לבת זוגתו זוג חברים ושם נבדוק ולנקות את הסירה באופן יסודי לפני ההגעה לקורפו. ניפחנו את הדינגי וירדנו, הזוג הנחמד ואני, לכפר הקטן והמהמם קסטוס שם מצאנו מסעדה על החוף ואכלנו ארוחת בוקר, לא ממש טובה וקצת יקרה. הסתובבנו קצת בכפר ועשינו השלמת קניות במרקול הקטן והעתיק בכפר. ניפחנו שוב את הדינגי וחזרנו לספינה. לאחר כמה שעות הפלגה רגועה, ללא רוח. הגענו למפרץ וסיליקי. מדובר על כפר קטן ומהמם בדרום לפקדה עם מרינה מרווחת המספקת מים וחשמל אבל אין בה שירותים ומקלחות. ובכל מרינה בה אין שירותים ומקלחת יש איזה סופרמרקט או מסעדה שמספקים את השירותים הללו תמורת 3 אירו. ירדנו לחוף, עשינו מקלחת יסודית, כביסה והלכנו לאכול. שחזרנו מהמסעדה ישבנו קצת בחרטום על בירות ואז יניב הודיע לנו, באופן רישמי, כי ההפלגה תמה כי הם החליטו להשאר בווסיליקי ולבצע את הטיפולים שם. הגענו כולנו עם כרטיס טיסה לכוון אחד כי לא ידענו כמה זמן יקח להעביר את הסירה וכעת נדרשנו להזמין כרטיס טיסה והשדה הכי קרוב ופעיל הטס לישראל זה זה בקורפו ולכן הינו חייבים למצוא דרך לצאת מווסיליקי לקורפו לפני שנזמין טיסה וכאן, להפתעתי, ציפה לנו אתגר לא פשוט כי ביום ראשון אין תחבורה ציבורית היוצאת מווסיליקי ומסתבר שגם ביום שני. יום שני - מתארגנים לשיבה הביתה (Vasiliki, Lefkad) בבוקר, לאחר שהתעוררנו, ניסינו למצוא דרך להגיע לקורפו. מסתבר שאין שום מעבורת או אוטובוס מווסיליקי לקורפו ושבימים ראשון ושני אין שום תחבורה ציבורית ובכלל הדרך היחידה להגיע ללפקדה סיטי היא מונית. לאחר מחקר קצר גילינו ישיש אוטובוס היוצא מלפקדה סיטי ל- Igoumenitsa וממנה מעבורת לקורפו. אחרי שמצאנו מונית שמוכנה לקחת אותנו ללפקדה סיטי והזמנו מקום על האוטובוס (חובה להזמין) ועל המעבורת, ניגשנו לפרויקט חיפוש הטיסה. מסתבר שלהשיג טיסה מקורפו לישראל מעכשיו לעכשיו לא כל כך קשה וכך מצאנו לנו טיסה ביום שלישי בשעה 13:00. את היום הקדשנו לטיול בעיר, מסעדות ומנוחה. כאן גם אכלתי את אח השוארמות הטובות שטעמתי ביוון (בעשרות ביקורי). יום שלישי - המסע הביתה (ווסיליקי - לפקדה סיטי - Igoumenitsa - קורפו) כביום שני סגרנו עם נהג מונית מקומי נסיעה ללפקדה סיטי. לפני הגעת המונית הספקנו לאכול ארוחת בוקר וכבר בדרך לספינה הנהג הגיע. נפרדנו מיניב ובת זוגתו והתחלנו במסע הביתה. נהננו מאוד בהפלגה הזו אם כי באופן אישי לא אהבתי את הלגון 450 במודל הזה. הגשר הפתוח נמצע מעל הסלון המרכזי והמטבח (Gally) וכדי ליצר כניסה לסלון בנו הגבהה המיצר בליטה בגובה 40 ס"מ ברוחב 40 ס"מ בדיוק בדרך מהמדרגות לגשר להגה כאשר אין אופציה לעבור לגשר מצד ימין של הקוקפיט. בים רגוע זה נסבל אבל בים מעט גלי זה קת מסוכן לדלג מעל המדרגה הזו. דבר נוסף הוא שירותים העגולים והצפופים. עגול זה לא טוב לתחת וצפוף זה לא טוב לגדולים אז השימוש בירותים היה אתגר לאורך כל ההפלגה, בניגוד ללגון 42 שם השירותים והמקלחות הרבה יותר וחים ומרוווחים למרות היותה של הספינה קצרה יותר ב 3 פיט. הדבר האחרון הוא שבמנה הספינה לא מאפשר מעביר אוויר לקוקפיט וגם ביום נהדר עם בריזה מדהימה, בקוקפיט עדיין חם. אבל אנחנו לא מפונקים. הנסיעה במונית ללפקה סיטי רכה כ 45 דקות. הנהג היה נחמד מאוד והסביר לנו על כל האתרים היפים בדרך. עברנו בכל המרינות שהם היינו אמורים לעגון וחווינו אותם מהצד של הכביש. הגענו לתחנה המרכזית 20 דקות לפני יציאת האוטובוס אז שטינו בנחת קפה. כעת ציפתה לנו נסיעה של שעתיים וחצי באוטובוס די מרווח לעיר Igoumenitsa הנמצאת מערבית לאיזור צומרקה ודרומית מזרחית לקורפו. הנסיעה עצמה על כביש E55 היתה מפותלת ועברה בין כפרים יווניים טיפוסיים לאורך החוף. ניצלתי את הנסיעה כדי למצוא לנו צימר או מלון בעיר אבל העיר היתה די מלאה כך שנאצלצנו להתרחק ממנה מעט. להפתעתי הרבה החיפוש ב- Booking העלה צימר מדהים ויוקרתי כמה דקות ממרכז העיר במחיר של 10$ ללילה. הבנתי שכנראה מדובר בטעות אבל קפצתי על ההזדמנות והזמנתי. אם בעל הצימר ירגיש נתווכח אם לא הרווחנו. דקות בודדות אחר ההזמנה התקשר אלי בעל הצימר בבהלה והתנצל על הטעות. לשבתי שכעת הוא יתן לי מחיר טוב על הצימר אבל הוא לא מוכן היה להתפשר ודרש מחיר גבוהה עבור שותפי. זמנתי צימר אחר שהיה מחוץ לעיר והמשכתי להנתו מהנסיעה והנוף. העיר Igoumenitsa עצמה היא עיר אפורה ומגעילה, לפחות באיזורים בהם אנחנו היינו. אכלנו ארוחת צהרים ויצאנו לכוון הנמל לתפוס את המעבורת. המעבורת הייתה אוניה די גדולה (ראו תמונה) וכללה כמה אולמות גדולים עם כסאות שולחנות ומזנונים מרווחים וספסלים באויר הפתוח. אנו התמקמנו במיזוג ויצאנו החוצה לצילומים. שמתקרבים לקורפו מתחילים לראות את המבצרים היפים שלה ואת הארמונות לאורך החוף וכמובן את הסופר יאכטות הענקיות, של עשירי העולם, שעוגנות בה. מהנמל לקחנו מונית לצימר שלנו שהי ה6 דשות מהמרכז על הגבעה ברחוב ללא שם או מספר. התמקמנו, התקלחנו והתארגנו ויצאנו לטייל בעיר העתיקה. אך כאן חיכתה לנו חוויה לא נעימה שהסתיימה מאופן מאוד מרשים. מכוון שלא היה לרחוב שם נהגי המוניות לא ידעו איך להגיע. בעלת הצימר לא דיברה אנגלית אז יצאתי 300 מטר לרחוב הראשי לבדוק מה שמו כדי לומר לנהגי המוניות אבל גם אז אף נהג מונית לא הסכים לעלות לקחת אותנו והיו תחנות שאף ניתקו לנו את הטלפון. השעה כבר 21:30 ואנחנו עדיין תקועים למעלה. החלטנו לרדת לכביש הראשי ולתפוס מונית שם אבל לא עברה שם אף מונית (לקח שאלו ששוקלים לקחת צימר באיזור בביקור בקורפו). לפתע ראינו מין מרלו"ג של ירקות, פירות ויבשים העבד והיה פתוח. נכנסנו פנימה החדר הבקרה ישבה משפחה שלמה. אמא, אבא (בעלי המקום) וילדיהם. ביקשנו מהם עזרה בהשגת מונית. מיד הבן נכנס לאנטרנט כדי לבדוק את לוחות הזמנים של האוטובוס והתברר כי שירות האוטובוסים כבר נגמר, במקביל האב התקשר לתחנות מוניות ואלו טענו כי אין להם מוניות. הודנו להם מאוד והתחלנו ביציאה אולם יווני, כמו יווני, תמיד יעשה הכל כדי שהתייר יהיה מרוצה ולכן האב קרא לנו לעצור והתקשר לחברו מהתיכון שהיה נהג מונית. כשזה לא ענה שוב ניסנו לצאת ושוב הוא אמר לנו לחכות. הוא היה בטוח שנהג המונית יחזור אליו. ואכן כך היה. נהג המונית חזר אליו תאם איתו את המחיר ותוך דקות בודדות הגיע לאסוף אותנו. הוא סיפר לנו שנהגני המוניות מעדיפים להשאר בעיר מאשר לעלות 6 דקות לגבעה, נתן לנו את כרטיסו האישי ואמר שכאשר נסיים נתקשר והוא הוא השותף שלו יבואו לקחת אותנו חזרה לצימר. כמובן שכבר תיאמנו איתו את הנסיעה לשדה למחרת (6 דקות נסיעה). הודנו לכולם על הסיוע ויצאנו לחפש מסעדה. מונית בחזרה למעלה לא היה קשה להשיג בלילה וכך חזרנו לצימר, ארזנו חפצנו ואת חוויותינו ועלינו על יצועינו בפעם האחרונה בדליברי. יום שלישי - סוף הדליברי, השיבה הביתה המונית הגיעה בזמן, הטיסה יצאה בזמן והיו לי המון דברים לעבד. עברתי חוויה מאוד עוצמתית שהיתה לה שתי מטרות ממוקדות. להנות ולמצוא את התשוקה, שוב. תשוקה אותה איבדתי 5 שנים לפני הדליברי. נפרדתי מהזוג המקסים שהפכו חברים לכל החיים וחזרתי לביתי. ואם מעניין אתכם אם מצאתי את תשוקתי, אז האתר הזה היא התשובה לשאלתכם אבל הוא רק חלק מהתכנית הגדולה אותה אחשוף בהדרגה. סיכום המסלול - רודוס - לפקדה

המפרץ הסרוני (Saronic Gulf) הוא אזור ההפלגה האהוב עלי ביוון , ובעיניי הוא המקום האידיאלי לסקיפרים מתחילים המעוניינים לצבור ניסיון ימי במים מוגנים ונוחים. בזכות הקרבה המיידית לאתונה (Athens), מדובר ביעד נגיש עם טיסות נוחות לאורך כל השנה. נמל יציאה מרכזי:  Alimos Marina, Athens. אופי הים:  מוגן יחסית, מתאים למשפחות ולסקיפרים בתחילת דרכם. איים מרכזיים במסלול:  Aegina, Agistri, Poros, Hydra, Spetses. רוח אופיינית:  רוחות תרמיות קלות (10-15 קשרים) בקיץ. זמן הפלגה ממוצע:  3-5 שעות ביום. באופן רשמי, כשאנו מדברים על האיים הסרוניים (Saronic Islands) הכוונה היא לאיים אגיסטרי (Agistri) , אגינה (Aegina) , הידרה (Hydra) , פורוס (Poros) , סלמיס  ו ספצס (Spetses) . אך הניסיון שלי ב-SEA4SOUL לימד אותי שהמפרץ מחביא בתוכו פנינים נוספות כמו חצי האי מתאנה (Methana)  או היישוב אירמיוני (Ermioni)  – מקומות שאפשר להפליג אליהם שלוש פעמים ועדיין לא לראות הכל. לאחרונה, סקיפרים פונים אלי שוב ושוב בשאלה כיצד לתכנן מסלול שייט במפרץ הסרוני . המדריך הבא נבנה כדי לספק לכם תשובות מקצועיות, המלצות ללוגיסטיקה ימית וטיפים של סקיפר שיהפכו את ההפלגה שלכם לחופשת בוטיק בלתי נשכחת. למה דווקא המפרץ הסרוני? (הזווית של SEA4SOUL) בעוד שהקיקלאדים דורשים מאבק ברוחות חזקות, הסרוני הוא המקום שבו הים מזמין אתכם להירגע. הנינוחות:  כאן הרוח היא שותפה להפלגה, לא יריבה. הקירבה:  שעות הפלגה קצרות שמאפשרות יותר זמן במים ופחות זמן במנוע. האותנטיות:  מהפיסטוקים של אגינה (Aegina)  ועד השקט המוחלט ב אידרה , שבה אין מכוניות – רק פרדות וים. הפלגה במפרץ הסרוני טומנת בחובה כמה יתרונות: הקרבה לאתונה - אפשר להשיג טיסות זולות כל השנה ואין צורך להתנייד לאזורים מרוחקים המרחקים בין האיים אינם גדולים ואפשר לבנות מסלולים שאינם כוללים שעות הפלגה רבות ולמרות זאת האזור מרווח מאוד והצפיפות במים פחות מורגשת מאשר בים האיוני או קרואטיה למשל האיים מאוד מגוונים ושונים האחד מהשני והשייט בניהם יכול לשלב עגינות במפרצים "חלומיים", טיולים רגליים ברמות קושי שונות, כפרים פחות מתויירים וטבע פראי מזג אויר נח והים שקט בחלק גדול של השנה - המפרץ הסרוני הוא סגור ומוגן ורוב השנה ההפלגה בו נוחה מאוד למתחילים מרינות עירוניות - כמעט בכל אי תוכלו למצוא מרינות עירוניות במחירים נוחים אם כי בעונה יהיה קשה מאוד למצוא בהן מקום אם לא תגיעו עד השעה 11:00 מה לקחת בחשבון שמתכננים מסלול שייט במפרץ הסרוני: מייד אתן כמה מסלולים מומלצים אבל אם אתם מתכננים את ההפלגה שלכם לבדכם קחו בחשבון את הפרמטרים הבאים: זמן לבדיקת הסירה לעולם אל תצאו מהמרינה בה קיבלתם את היאכטה בחופזה ובלי לבדוק אותה לעומק, גם אם השעה כבר מאוחרת. שילחו חלק מהצוות לקניות ובזמן הזה ערכו בדיקה מקיפה של הסירה. בדיקה וצילומים יכולים לחסוך לכם הרבה עוגמת נפש בהחזרתה. לקוחות SEA4SOUL מקבלים, טרם היציאה, צ'ק ליסט מפורט לבדיקת הסירה. צפיפות במפרץ הסרוני כל הצ'ארטרים בסרונים יוצאים ביום שבת וכולם מאזור אתונה או פיראוס ולכן כל היאכטות מתחרות על מקום במרינות הקרובות לאתונה (אגסטרי, אגינה, פרדיקה או אגיה מרינה) כך שאם קיבלתם את הסירה מוקדם יחסית אתה יכולים לעשות דוך לפורוס ולבקר במקומות הללו בדרך חזרה או לישון על עוגן באי מוני למשל (הסירה כבר מלאה במים, דלק ואוכל). במידה וקיבלתם את הסירה מאוחר שווה לישון את הלילה הראשון במרינה בה קיבלתם את הסירה, להכיר אותה ולהכשיר את הצוות, במידה וזה אינו מיומן. רוב חברות הצ'ארטרים אינן מאפשרות להפליג אחרי השקיעה ואם אתם לא סקיפרים המיומנים בהפלגות לילה עשו לעצמכם טובה והישארו במרינה ותהנו ממה שיש לאתונה ופיראוס להציע בלילה. מים, חשמל ואספקה בספינות רבות מסוג מונוהל אין Water maker או גנרטור ולכן לפני שאתם מתכננים מסלול בדקו מה גודל מכלי המים והדלק וקחו בחשבון שתצטרכו למלא אותם מידי פעם. אספקה ניתן לרכוש בכל האיים ולכן אין צורך לרכוש הכל מראש ולפוצץ את הספינה. לחם, גבינות וירקות הכי כאי לקנות טרי פעם ביום או יומיים. מזג אוויר תמיד שואלים אותי איזו מאפליקציות או אתרי מזג האוויר מדויקים יותר ועל מי כדאי לסמוך. אומר כאן חד משמעית, לא לסמוך על אפליקציה אחת ותמיד לבדוק בשתיים, בטח שצפוי מזג אוויר סוער. אם כי אני מרגיש חובה לומר שמנסיוני אף אפליקציה לא מצליחה לנבא את מזג האוויר ביוון ממש במדוייק וסערה שצפויה להגיע ביום שלישי יכולה להגיע ביום שישי ולכן יש לבדוק את תחזית מזג האוויר כל בוקר וכל ערב וכמובן להיות עירניים להתראות מזג האוויר ב- Navtex, אם יש בספינה. עגינות אם אתם סקיפרים חדשים ומעולם לא ביצעתם עגינות ים תיכוניות ממליץ לכם להשכיר יאכטה עם מדריך בארץ ולקבל את הבסיס לעגינה הים תיכונית. זה לא מאוד קשה אבל אם תזרקו עוגן מול סירה אחרת אתם יכולים לקום בבוקר שהעוגן שלכם תקוע מתחת לעוגן של יאכטה אחרת ולשרוף זמן בלחלץ אותו. מדריך הגון ילמד אתכם לא רק כיצד לעגון אלה גם כיצד לשחרר עוגן תקוע. שימו לב שברוב המרינות בארץ אי אפשר להטיל עוגן ולכן הטלת העוגן בהדרכה תהיה וירטואלית במקומות בהם אתם רוצים לטייל נח מאוד שהיאכטה שלכם תעגון במרינה ולכן כדאי לתכנן את המסלול כך שתגיעו לאי מוקדם יחסית (נניח עד 11:00) תעמדו במקום נוח ותוכלו לנצל את שארית היום לטייל באי ברגל או עם טרקטורונים הצוות הרבה פעמים חלק מהאנשים בצוות אינו מיומן או מבין את המשמעות של שהייה בים. עדיף להדריך את הצוות טוב יותר ולהכין ליום הראשון לג קצר יחסית כדי לראות כיצד הם מתפקדים. כמובן שמומלץ להצטייד בתרופות נגד מחלת ים מראש ולקחת אותן לפי ההוראות מספיק זמן מראש ולא אחרי היציאה. מקומות ששווה לראות במפרץ הסרוני: ישנם המון מקומות מקסימים באיים הסרונים וכל המקומות שאפרט כאן הם לפי טעמי האישי למרות שרבים מלקוחותינו או בני משפחתי שביקרו בהם יסכימו איתי. האי אגינה (Aegina) - מקדשי ופיסטוק אגינה הוא האי הקרוב ביותר לאתונה, מה שהופך אותו לתחנה ראשונה או אחרונה מושלמת בכל מסלול שייט. זהו אי גדול ומגוון המציע שלוש נקודות עגינה מרכזיות, לכל אחת אופי שונה לחלוטין. אגיה מרינה (Agia Marina) – הצד השקט והירוק ממוקמת בחוף המזרחי של האי. זוהי המרינה הקרובה ביותר לאתונה, ולאחר שהורחבה לאחרונה, היא הפכה לנקודה פחות עמוסה ונוחה מאוד לעגינה. מה עושים:  זהו המקום האידיאלי לשכור טרקטורונים ולצאת לטיול בטבע הפראי של צד זה של האי חובה לבקר:   מקדש אפאיה (Temple of Aphaia) . המקדש השתמר בצורה מדהימה ומציע תצפית פנורמית על כל המפרץ הסרוני. ניתן להגיע אליו בטיפוס רגלי או בנסיעה קצרה. העיר אגינה (Aegina Town) – הלב הפועם זהכפר המרכזי והגדול ביותר באי. האווירה כאן מזכירה את שכונת פסירי (Psiri) באתונה – רחובות צרים, שוק דגים פעיל, שוק פירות תוסס והמון חנויות לממכר הפיסטוקים המפורסמים של האי. לוגיסטיקה ימית:  המרינה הופכת לעמוסה מאוד כבר בשעות הצהריים המוקדמות (12:00). טיפ מהסקיפר (Expertise):  אם המרינה מלאה, ניתן לעגון מחוץ לנמל מול החוף. אזהרה חשובה:  הקרקעית כאן מכוסה בעשב ימי מוגן (Posidonia). וודאו שזרקתם את העוגן על קרקע חולית בלבד – גם כדי להבטיח אחיזה טובה וגם כדי להימנע מפגיעה בערכי טבע מוגנים ביוון. פרדיקה (Perdika) – כפר דייגים ציורי כ-1.6 מייל ימי דרומית לעיר אגינה נמצא הכפר הקטן פרדיקה. זהו מקום אינטימי עם שורת מסעדות דגים מצוינות המשקיפות על המזח. לאן להמשיך:  אם פרדיקה עמוסה (מדובר במרינה קטנה), תוכלו לעגון ב אי מוני (Moni Island)  הסמוך – אי לא מיושב הנמצא 300 מטר מערבית לפרדיקה, המציע מפרצים עם מים צלולים ושקט מוחלט. האי מוני אי קטן ולא מיושב ובו חוף מסודר (ביום) ושני מפרצים בהם ניתן "להתחבא" - חוויה בעונה ושקט בשולי העונה. האי אגיסטרי (Agistri) – טבע פראי וחופים בתוליים אגיסטרי הוא אי קטן, ירוק ושופע עצי אורן, המציע חוויה של שקט מוחלט. בניגוד לאיים הגדולים, כאן לא תמצאו מלונות ענק, אלא אווירת בטן-גב אותנטית וחופים מהיפים במפרץ הסרוני. זהו יעד מושלם למנוחה ולשחייה במים צלולים במיוחד. מגלוכורי / מילוס (Megalochori / Mylos) – הכפר והנמל המרכזי זהו הכפר המרכזי של אגיסטרי. ביוון ישנם כפרים רבים בשם Megalochori (המפורסם שבהם בסנטוריני), אך כאן באגיסטרי המקומיים קוראים לנמל גם Mylos . הכפר ציורי מאוד, עם בתים לבנים וסמטאות צרות. לוגיסטיקה ימית:  העגינה בנמל מילוס היא בדרך כלל על המזח הצפוני. טיפ מהסקיפר (Expertise):  שימו לב שהעומקים בנמל מילוס עשויים להיות גבוליים (רדודים) עבור יאכטות עם שוקע עמוק. אני ממליץ לבדוק את מד-העומק (Depth Sounder) בזמן ההתקרבות ולעגון בזהירות. מפרץ אפוניסוס (Aponisos) – הטורקיז של הסרוני הנקודה שאסור לפספס באגיסטרי היא הלגונה שבין האי לבין האיון הפרטי Aponisos Island  בדרום-מערב. מה מיוחד:  זהו אחד המקומות היפים ביותר לעגינת יום ושחייה. המים כאן בצבע טורקיז עמוק שנראה כמעט מצויר. טיפ מהסקיפר (Expertise):  המקום פופולרי מאוד ובשיא העונה עשוי להיות צפוף. אם אתם מתכננים להעביר כאן את הלילה על עוגן, וודאו שהתחזית יציבה, שכן המפרץ פתוח יחסית לרוחות דרום-מערביות. חצי האי מתאנה (Methana) - הר געש ובריכות גופרית חובבי הטבע שביניכם ימצאו במתאנה פנינה נסתרת. למרות שרבים מתייחסים אליה כאי, מדובר ב חצי אי געשי  המחובר ל פלופונז (Peloponnese)  ברצועת יבשה צרה היוצרת לגונה מרהיבה. זהו אחד המקומות הכי פחות מתויירים ואותנטיים במפרץ הסרוני. מה עושים כאן?  המקום הוא למעשה הר געש (לא פעיל). אני ממליץ בחום לטפס אל הלוע ברגל או לשכור טרקטורונים בכפר. החוויה של תצפית מהפסגה על כל המפרץ היא עוצרת נשימה. בריכות הגופרית:  ממש על קו המים תמצאו את ה- Sulfur Springs . המים החמים והעשירים במינרלים הם חוויה מיוחדת (גם אם הריח דורש הסתגלות קלה), וזהו טיפול ספא טבעי מושלם אחרי יום הפלגה. הכפר ואטי (Vathi):  אם אתם ממשיכים לצידו המערבי של חצי האי, אל תפספסו את הכפר Vathi . מדובר בנמל דייגים קטן וציורי עם אווירה יוונית של פעם, שם הטברנות נמצאות ממש על קו המים. טיפ מהסקיפר (Expertise):  העגינה במרינה של מתאנה היא נוחה, אבל שימו לב לרוחות הצפוניות. אם אתם מחפשים שקט מוחלט ולילה "חלומי" על עוגן, הלגונה שבין מתאנה ליבשת מציעה הגנה מצוינת ומים שקטים כמו מראה. משם, המרחק ל אפידאורוס (Epidaurus)  ולתיאטרון העתיק שלה הוא קצר מאוד. אפידאורוס (Epidaurus) - ארכיאולוגיה ושנרקול ב"וילה השקועה" אפידאורוס היא לא רק כפר דייגים ציורי על חופי ה פלופונז (Peloponnese) , אלא אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים והמרגשים ביותר ביוון העתיקה, המוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. התיאטרון העתיק:  העיר ידועה כמקום הולדתו של אסקלפיוס (אל הרפואה), והתיאטרון המפורסם שלה, שפעיל עד היום בזכות האקוסטיקה המושלמת שלו, הוא אתר חובה. הווילה השקועה (The Sunken City):  זוהי גולת הכותרת לסקיפרים. ממש במרחק נגיעה מהחוף, במים רדודים מאוד, נמצאת וילה רומית שקועה. טיפ מהסקיפר:  אל תסתפקו רק בעגינה בנמל. קחו את הדינגי (סירת השירות) לאזור המערבי של המפרץ, שימו מסיכה ושנרקל מעל הקירות והכדים השקועים של הווילה. זו חוויה של פעם בחיים. כדי לבקר בתיאטרון הגדול, אני ממליץ לקחת מונית מהנמל (כ-20 דקות נסיעה) – הנוף בדרך שווה את המאמץ. . שני המפרצים של אפידאורוס במבט מהעביר האי פורוס (Poros)  - התעלה והכפר היפה ביוון אם תשאלו אותי מהו האי האהוב עלי ביותר ביוון – התשובה היא ללא ספק פורוס (Poros) . יש בו קסם שקשה להסביר במילים: המרחק הקצר מהיבשת (300 מטר בלבד מהעיירה גאלאטאס) יוצר תעלה ימית מרשימה שנראית כמו לקוחה מתוך גלויה. הכפר פורוס:  העיירה בנויה כתיאטרון על גבעה, עם סמטאות צרות, בתי קפה תוססים וחנויות בוטיק. זהו שילוב מושלם של "חיים עירוניים" יווניים עם שלווה של אי. מסלולי טבע:  האי מציע מסלולי הליכה ורכיבה המשלבים טבע פראי עם נופים אורבניים. אל תוותרו על הטיפוס למגדל השעון הלבן בראש הגבעה – התצפית משם על התעלה והרי הפלופונז היא הרגע שבו תבינו למה אני כל כך אוהב את המקום הזה. טיפ מהסקיפר (Expertise):  העגינה בפורוס היא בדרך כלל לאורך ה"פרומנד" (הטיילת). היא נוחה מאוד, אבל תהיו מודעים לזרמים בתעלה ולתנועת המעבורות המהירות (Flying Dolphins). אם אתם מחפשים לילה שקט יותר, עגנו ב מפרץ הצי הרוסי (Russian Bay)  הסמוך – המים שם שקטים כמו מראה וזהו מקום מושלם ללילה על עוגן. פורוס מהגבעה שמעליו. ממול הכפר חלאטס שבפלופונז הידרה  (Hydra) - אי ללא מכוניות (וזהירות בעגינה!) אי ארוך וצר כנראה המפורסם באיי יוון בעיקר בזכות לאונרד כהן שקבע שם את ביתו לכמה שנים ושם כתב את השיר "מריאן", בהשראת מריאן ג'נסן , שהייתה בת זוגו באי. מדובר באי יוצא דופן שבירתו הקטנה "הידרה" יושבת על צוק. התנועה באי מתנהלת בהליכה או ברכיבה על גבי חמורים או אופניים. אין באי אפילו כביש אחד. זה אינו אי לבטן גב ואין בו חופים חוליים וגם המרינה בו קטנה מלהכיל את כל המעוניינים לבקר בו ולכן קשה למצוא בה מקום אבל הוא אי יפיפה מלא טברנות. אם אתם בכל זאת מתעקשים לבלות בו לילה כדאי שתגיעו מוקדם (גם באוקטובר) או שתעגנו במפרץ מנדרקי, הנמצא מערבית לכפר הידרה ותגיעו באחד השאטלים. אני ממליץ לעגון באירמיוני (ראו בהמשך) ולקחת את אחד המעבורות הקטנות המיועדות לאנשים בלבד. לטייל באי כמה שעות ולחזור לאירמיוני. עגינה בהידרה (Hydra): ממה להיזהר? הידרה הוא אחד האיים היפים בעולם, אך הנמל שלו הוא "סיוט" לסקיפרים לא מנוסים. העגינה היא בשיטת ה-Rafting (שורה שנייה ושלישית), ונעילה של עוגנים היא דבר שבשגרה. טיפ מהסקיפר (רונן ענבר):  אם אתם לא רוצים להיכנס לבלגן של הנמל המרכזי, הטילו עוגן במפרץ Mandraki  הסמוך וקחו מונית מים לעיר. זה חוסך מתח ומונע נזקים ליאכטה. אני אוהב לעגון בארמיוני (Ermioni) והגיע עם המעבורות המהירות לכמה שעות אירמיוני (Ermioni) – פנינה אותנטית בפלופונז עיירה קטנה ומגניבה בפלופונז אשר איננה משתייכת רישמית לאיים הסרונים אבל אני מאוד אוהב אותה בשל האותנטיות שלה, המפרץ המדהים בו היא ממוקמת וגם מסלולי ההליכה הקלים אשר סביבה. העיירה יושבת על לשון יבשה החודרת אל הים ויוצרת מפרץ יפיפה. יש בעיר המון מקומות עגינה הן במפרץ והן בחלקו הדרומי (הפתוח יותר לים). למה לבקר:  בגלל האותנטיות. אין כאן המוני תיירים, ויש מסלולי הליכה מדהימים בתוך יער אורנים על קו המים. טיפ מהסקיפר (Expertise):  לאירמיוני יש שני צדדים. הצד הצפוני (הנמל הראשי) והצד הדרומי ( Mandrakia ). אם הרוח צפונית חזקה, הצד הדרומי מוגן ומציע אווירה של "ברים" ומסעדות דגים על המים. מקום מצוין לעצירה לפני או אחרי המעבר להידרה הכפר אירמיוני במזרח הפלופונז מהגבעה שמדרום לו האי ספצס (Spetses) ומפרץ פורטו חלי ספצס הוא אי של "שיק" ויוקרה, ופורטו חלי הוא אחד המפרצים הטבעיים והמוגנים ביותר ביוון כולה. המלצת SEA4SOUL לתכנון מסלול:  למרות היופי שלהם, אני ממליץ לשמור את ספצס ופורטו חלי לצ'רטר השני שלכם . הסיבה המקצועית:  המרחק מאתונה לספצס הוא כ-50 מיילים ימיים. בהפלגה של 7 ימים, הגעה עד לשם דורשת "לג" ארוך של הפלגה ועלולה ליצור לחץ על הצוות. עדיף למצות את פורוס והידרה בנחת מאשר לרדוף אחרי המייל. מתי בכל זאת להגיע?  אם אתם יוצאים ל"זמן ים" (Sea Time) או אם הצוות שלכם מיומן ואוהב שעות ים ארוכות. העיר פורטו חלי במזרח הפלופונז במבט מצפון מערב טבלת מרחקים באיים הסרונים על מנת להקל עליכם את תכנון המסלול לפי טעמכם האישי להלן טבלת מרחקים בין האיים המרכזיים במפרץ הסרוני: טבלת מרחקי השיט בין איי המפרץ הסרוני ואתונה ב- NM מסלולי שייט כפי שכבר וודאי הבנתם אין מסלול אחד מומלץ ובניית המסלול היא עניין של העדפה אישית שעת קבלת הסירה והיכרות עם המפליגים והיכולת שלהם לספוג שעות ים. בְּכָל מִקְרֶה, אֲנִי מַמְלִיץ, בְּכָל שַׁיָּט לְבַלּוֹת לְפָחוֹת לַיְלָה אֶחָד עַל עוֹגֶן (וכֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁחֶלְקְכֶם יְבַלּוּ יוֹתֵר מִלַּיְלָה אֶחָד על עוגן). להלן כמה מסלולים אפשרים: המסלול לממהר אם אינכם מתכוונים לחזור יותר למפרץ הסרוני (וחבל) ואתם רוצים לגעת במקומות העיקריים שלו אפשר לבנות מסלול טעימות המצריך מעברים טיפה יותר ארוכים בין אי לאי (ממש לא נורא אם הצוות כבר מבין מה זו הפלגה). המסלול יעבור במקומות הבאים: אתונה-> פרדיקה /אגיה מרינה (לפי שעת קבלת הספינה) -> פורוס -> הידרה -> מתאנה / אגינה -> אתונה. מסלול באיים הסרונים המתאים לאלו שמעוניינים לגעת בכל הנקודות. המסלול למעמיקים אם אתם אוהבים למצות כל מקום, לספוג את האוירה, לטייל רגלית ולהפליג קצת פחות, אמליץ לכם על המסלול הבא: אתונה -> אגיה מרינה (לטפס למקדש) -> אפידאורוס (לטייל בעיר העתיקה, לנסוע לתיאטרון העתיק ולשנרקל בווילה השקועה) -> מתאנה (לטפס להר הגעש ולבלות בבריכות הגופרית) -> פורוס (לטייל סביב האי וללכת את המסלול האדום בכפר) -> אגינה -> אתונה. מסלול הפלגה מומלץ באיים הסרוניים. מתאים לאנשים שאוהבים למצות כל מקום. לקבלת הצעה להשכרת יאכטה במפרץ הסרוני - לחצו כאן לקבלת מידע על השכרת יאכטה במפרץ הסרוני - לחצו כאן

הים היוני (Ionian Sea) יודע לחבק.  רגע לפני שהחבלים משתחררים מהמרינה בלפקדה (Lefkas) והחרטום מצביע דרומה, יש שנייה של שקט: ריח של מלח ועצי אורן, ולב שמרגיש איך שבוע שלם נפתח מולו כמו מפרש חדש. זהו המדריך המקצועי של SEA4SOUL לתכנון מסלול שייט בים היוני , שנכתב במיוחד עבור סקיפרים ומטיילים המחפשים שילוב בין לוגיסטיקה ימית מדויקת לחופשת בוטיק. המסע שלנו יוצא מ לפקדה (שער הכניסה לאיים היוניים)  ומחבר בין האיקונות המפורסמות כמו פיסקארדו (Kefalonia)  ו איתקה (Ithaca) , לבין מפרצים בתוליים באיים מגניסי (Meganisi)  ו קלמוס . במדריך הבא תמצאו את כל מה שצריך כדי להפוך חלום למציאות ימית: מסלולי הפלגה מומלצים ל-7 ימים , נקודות עגינה בטוחות, הנחיות מטאורולוגיות לעונת השייט, וטברנות מקומיות שנבחרו בקפידה. עוד רגע מרימים עוגן – הקו הדק בין תכנון להרפתקה נמס אל תוך הגלים. קחו נשימה, פתחו מפה, והרגישו איך הקו הדק בין תכנון להרפתקה נמס אל תוך הגלים. עוד רגע מרימים עוגן. בסיס יציאה וחזרה: מריתזכונה לפקדה, מרינה Preveza, D-Marin לפקדה, מעגנה עירונית פרבזה יעדים מרכזיים : Meganisi, Ithaca (Vathi), Kefalonia (Fiskardo), Kalamos. מרחק הפלגה ממוצע : 15-20 מייל ימי ביום. סוג שייט : מוגן, רוחות Maistros מתונות (מתאים למשפחות) מה מיוחד בשייט בים היוני? רוחות קיץ נוחות וים רגוע יחסית באזור היוני אין את משטר ה“מלטמי” החזק שמאפיין את האגאי; לווי תצלומי לוויין מציגים לעיתים ים שקט ביוני כשבאגאי נושבות רוחות צפוניות חזקות. לתכנון ימי—היעזרו בתחזית הימית הרשמית של HNMS . Copernicus+1 מרחקים קצרים בין עגינות (“איים בקפיצות קצרות”): מסלולי צ׳רטר רשמיים סביב לפקדה–מגאניסי–איתקה–קפלוניה מציגים לגים אופייניים של ~10–15 מ״י ביום (למשל: 12 מ״י לפאליירוס; 13 מ״י לקסטוס), ולכן האזור מתאים במיוחד לצוותים משפחתיים ומתחילים מפרצים וחופים אייקוניים עם מים צלולים: לפקדה וקפלוניה מציעות קירות גיר דרמטיים ומפרצים טורקיז כמו פורטו קאציקי ומירטוס—אייניקון של היוני. דפי היעד הרשמיים מדגישים את האיכות והייחוד של החופים הללו. תשתית עגינה מפותחת (מרינות ונמלים מוניציפליים): ריכוז גבוה של מרינות מוכרות—גוביה (קורפו), לפקדה, פרבזה/קליאופטרה ועוד—מאפשר תכנון גמיש בין רציפים לשהות על עוגן. נגישות אווירית מצוינת לבסיסי יציאה: ארבעה שדות תעופה אזוריים משרתים את רצף האיים והבסיסים בעונה: אקציון–פרבזה (PVK) ללפקדה, קפלוניה (EFL), זקינתוס (ZTH) וקורפו (CFU) . עונת הפלגה ארוכה ושעות שמש רבות בקיץ: בקיץ (יוני–ספטמבר) מזג האוויר חם, יבש ושמשי מאוד—עם מעט משקעים—על פי נתוני אקלים רשמיים לאיים כמו קורפו וקפלוניה. נוף “ירוק־כחול” ייחודי לים התיכון: היוניים ידועים בניגוד של מים טורקיז עם איים ירוקים ועמקים מיוערים מורשת ונציאנית ונכסי תרבות עולמיים: הסגנון הוונציאני נוכח במיוחד בצפון הקבוצה (קורפו), שהעיר־העתיקה שלה הוכרה ע״י UNESCO —תוספת היסטורית־אדריכלית למסלולי שייט. מהי העונה המומלצת לשיט בים היוני? הים היוני נחשב ל"גן עדן" לסקיפרים בזכות רוחות ה-Maistros הצפוניות-מערביות שמתחילות בצהריים ושוככות עם השקיעה. עם זאת, לכל חודש אופי שונה: מאי: פריחה ומחירים אטרקטיביים מה מיוחד:  האיים ירוקים בשיאם, המרינות ריקות והמחירים של חברות הצ'רטר הם הנמוכים ביותר בעונה. ממה להיזהר:  המים עדיין קרים (סביב 19 מעלות) – לא תמיד אידיאלי לשחייה ממושכת. מזג האוויר עלול להיות הפכפך עם גשמים קצרים מדי פעם. יוני: החודש המושלם (The Sweet Spot) מה מיוחד:  האיזון האידיאלי. ימים ארוכים מאוד, הטמפרטורות נוחות (25-28 מעלות) והמים כבר נעימים. ממה להיזהר:  אין סכנות מיוחדות, אך זה הזמן שבו הפלוטילות הגדולות מתחילות לנוע, אז כדאי להזמין מקום במסעדות המבוקשות מראש. יולי: שמש, קיץ וחיים תוססים מה מיוחד:  אווירת חופש שיא. המים חמים (25 מעלות ומעלה) וכל הברים והטברנות בשיא הפעילות. ממה להיזהר:   עומס חום.  חשוב לוודא שהיאכטה ששכרתם מצוידת בגנרטור ומזגן (A/C) לעגינות בלילה. בנמלים הפופולריים (כמו פיסקארדו) כדאי להגיע לעגינה כבר ב-13:00-14:00. אוגוסט: שיא העונה והחגיגה האיטלקית מה מיוחד:  חודש של חגיגות ומסיבות. הים שקט מאוד בבוקר. ממה להיזהר:   צפיפות קיצונית.  זהו החודש שבו האיטלקים והיוונים יוצאים לחופש. מחירי הצ'רטר בשיאם, והמרינות עמוסות מאוד. אם אתם מחפשים שקט – זה לא החודש עבורכם. ספטמבר: חודש הסקיפרים המנוסים מה מיוחד:  הטמפרטורה יורדת מעט אבל המים נשארים חמים מאוד מהקיץ. הצפיפות יורדת והרוחות הופכות ליציבות יותר. ממה להיזהר:  לקראת סוף החודש יש סיכוי קטן להיווצרות "מדיקיין" (Medicane) – סערה ים-תיכונית חזקה. חשוב לעקוב אחרי תחזיות מקצועיות (כמו PredictWind). אוקטובר: שקט, שלווה ורומנטיקה מה מיוחד:  הים היוני חוזר לעצמו. שקט מוחלט במפרצים, מים צלולים ומחירי סוף עונה מדהימים. ממה להיזהר:  ימים קצרים יותר. חלק מהטברנות באיים הקטנים (כמו קסטוס או קלמוס) מתחילות להיסגר באמצע החודש. טיפ של סקיפר (ה-Expertise של רונן): רבים שואלים אותי מהו הזמן המועדף עלי. התשובה שלי היא תמיד המחצית השנייה של יוני או המחצית הראשונה של ספטמבר. אלו הזמנים שבהם הים היוני מעניק את התמורה הטובה ביותר: רוחות מעולות למפרשים, טמפרטורת מים מושלמת ומספיק מקום במזח כדי להרגיש שאתם לבד בגן עדן. מה לקחת בחשבון שמתכננים מסלול שייט בים היוני לפני שמזיזים סירה יש לבדוק את הדברים הבאים: מסמכים ורגולציה: מס החצייה ליאכטות ביוון TEPAI  נגבה לכל כלי שיט פנאי (כולל מסחרי/צ׳רטר). ברוב המקרים חברת הצ׳רטר מסדירה מראש—בדקו שהאישור שולם בתאריכים שלכם (eTEPAI, AADE). גשר לפקדה והמעבר הצפוני אם אתה יוצאים מפרבזה או מתכננים לצאת צפונה מלפקדה יש לקחת בחשבון את גשר לפקדה. בקיץ 2025 הגשר הצף בצפון התעלה יצא משליטה והוחלף בשירות מעבורת בשעות קבועות. ליוצאים ממרינת לפקדה דרומה (למגאניסי, איתקה, קפלוניה) אין תלות בגשר, אך כדאי להתעדכן לפני הפלגה לצפון (פרבזה/פקסוס). צפיפות בים היוני כל הצ'ארטרים בים היוני יוצאים ביום שבת וכולם מאזור לפקדה-נידרי ולכן כל היאכטות מתחרות על מקום במרינות הקרובות ללפקדה כך שאם קיבלתם את הסירה מוקדם יחסית אתם יכולים לעשות דוך לאחד היעדים הרחוקים שתכננתם, לוותר על הכפרים הקרובים ולבקר בהם בדרך חזרה. במידה וקיבלתם את הסירה מאוחר שווה לישון את הלילה הראשון במרינה בה קיבלתם את הסירה, להכיר אותה ולהכשיר את הצוות, במידה וזה אינו מיומן. רוב חברות הצ'ארטרים אינן מאפשרות להפליג אחרי השקיעה ואם אתם לא סקיפרים המיומנים בהפלגות לילה עשו לעצמכם טובה והישארו במרינה ותהנו ממה שיש לפרבזה/לפקדה/נידרי להציע בלילה. הלילה הראשון הוא גם מעולה לשינה על עוגן מכוון שהסירה כבר מלאה במים, דלק ואוכל אז אם קיבלתם את הסירה מאוחר ואינם רוצים לישון במרינה, מצאו לכן מפרץ קרוב ולעגון בו למשל VARKO או אחד המפרצים הצפונים של לגוניסי ותקבלו חוויה של יקיצה מדהימה. טיפ של סקיפר: אם אתם מפליגים בעונה (יולי-ספטמבר) ואתם טיפוסים של מרינות, הזמינו את המרינות כחצי שנה מראש. כך תשלמו מחיר סביר ותוכלו להגיע ליעדכם בכל שעה שתרצו ללא דאגות. מים, חשמל ואספקה בספינות רבות מסוג מונוהל אין Water maker או גנרטור ולכן לפני שאתם מתכננים מסלול בדקו מה גודל מכלי המים והדלק וקחו בחשבון שתצטרכו למלא אותם מידי פעם. אספקה ניתן לרכוש בכל האיים ולכן אין צורך לרכוש הכל מראש ולפוצץ את הספינה. לחם, גבינות וירקות הכי כאי לקנות טרי פעם ביום או יומיים. מזג אוויר תמיד שואלים אותי איזו מאפליקציות או אתרי מזג האוויר מדויקים יותר ועל מי כדאי לסמוך. אומר כאן חד משמעית, לא לסמוך על אפליקציה אחת ותמיד לבדוק בשתיים, בטח שצפוי מזג אוויר סוער. אם כי אני מרגיש חובה לומר שמנסיוני אף אפליקציה לא מצליחה לנבא את מזג האוויר ביוון ממש במדוייק וסערה שצפויה להגיע ביום שלישי יכולה להגיע ביום שישי ולכן יש לבדוק את תחזית מזג האוויר כל בוקר וכל ערב וכמובן להיות עירניים להתראות מזג האוויר ב- Navtex, אם יש בספינה. באזור היוני נושבות לרוב בריזות מכוון מערב־צפון־מערב אחר־הצהריים, רגועות יותר. במעברים שבין האיים לפקדה וקפילוניה ובין קפילוניה לזקינטוס עלולה לעיתים להויוצר רוחות חזקות המגיעות מהים האדריאטי ומקבלות "הגברה" כתוצאה מאפקט ונטורי שנוצר בין האיים. בדקו תחזית ימית רשמית של השירות ההלני HNMS  והמודלים של POSEIDON  (כולל מפות גלים ורוח). מומלץ להחזיק גם אפליקציה בשטח עגינות אם אתם סקיפרים חדשים ומעולם לא ביצעתם עגינות ים תיכוניות ממליץ לכם להשכיר יאכטה עם מדריך בארץ ולקבל את הבסיס לעגינה הים תיכונית. זה לא מאוד קשה אבל אם תזרקו עוגן מול סירה אחרת אתם יכולים לקום בבוקר שהעוגן שלכם תקוע מתחת לעוגן של יאכטה אחרת ולשרוף זמן בלחלץ אותו. מדריך הגון ילמד אתכם לא רק כיצד לעגון אלה גם כיצד לשחרר עוגן תקוע. שימו לב שברוב המרינות בארץ אי אפשר להטיל עוגן ולכן הטלת העוגן בהדרכה תהיה וירטואלית במקומות בהם אתם רוצים לטייל נח מאוד שהיאכטה שלכם תעגון במרינה ולכן כדאי לתכנן את המסלול כך שתגיעו לאי מוקדם יחסית (נניח עד 11:00) תעמדו במקום נוח ותוכלו לנצל את שארית היום לטייל באי ברגל או עם טרקטורונים הצוות הרבה פעמים חלק מהאנשים בצוות אינו מיומן או מבין את המשמעות של שהייה בים. עדיף להדריך את הצוות טוב יותר ולהכין ליום הראשון לג קצר יחסית כדי לראות כיצד הם מתפקדים. כמובן שמומלץ להצטייד בתרופות נגד מחלת ים מראש ולקחת אותן לפי ההוראות מספיק זמן מראש ולא אחרי היציאה. מקומות שכדאי לבקר בהם לפקדה נכון, רב הצ'ארטרים יוצאים ממנה אבל הרבה אנשים מוותרים על ביקור בעיירה די יפה ותוססת. פנו לעצמכם כמה שעות לבקר בה. פיסקרדו, קפלוניה נמל ונציאני צבעוני ושמור בקצה הצפוני של האי; מוגן היטב ע״י לשון יבשה עם מגדלור היסטורי, וממש מול תעלת איתקה–קפלוניה. אווירת טיילת, חנויות וטברנות על המים. מקום מעולה להשכיר בו רכב כדי לטייל קצת באי או לנסוע לאסוס. טיפ של סקיפר: בפיסקארדו, המזח מתמלא כבר ב-14:00 בעונה. אם הגעתם מאוחר, אני ממליץ להטיל עוגן במפרץ שמצפון לנמל ולקחת את הדינגי לחוף – השקט שם שווה את זה. קיוני, איתקה כפר מפרצי מהמאה ה־16, אחד היפים ביוניים; בתי אבן, מפרץ עמוק ומוגן, אווירה רגועה וקלאסית. ithaca.gr ואתי, איתקה בירת האי, נבנית כאמפיתיאטרון סביב מפרץ סגור; רחובות אבן ומבנים מסורתיים בסגנון ונציאני. ithaca.gr מגאניסי – ואתי וספארטוחורי  ואתי הוא כפר נמל חי עם מרינה מודרנית; ספארטוחורי על המצוק נותן תצפית פתוחה על הארכיפלג. פורט לֵיאוֹנֶה, קלמוס  כפר שנעזב אחרי רעידת האדמה של 1953; עוגנים במפרץ שקט ליד כנסייה פעילה—חוויה של “זמן קפוא”. kefaloniasailing.com קַסטוס אי קטן ושקט עם כפר יחיד ונמל חמוד; קו חופים צלול, הליכה קצרה לטחנת רוח ולברים קטנים מעל המים. אטוקוס – One House Bay עצירת יום אייקונית: מים טורקיז וחול לבן בין צוקים; אי פרטי ללא שירותים—שחייה ושנורקל בלבד. Navily+1 וסיליקי, דרום לפקדה עיירת רוח וגלישה קטנה ונחמדה עם מרינה חדשה לגמרי ומרינה ציבורית עם גישה קלה לחוף אגיופילי. סיווטה (Syvota), דרום־מזרח לפקדה מפרץ צר ודרמטי עם עיירת נמל קטנה מסביבו; שוקק מסעדות בקיץ ונוח לשילוב ערב טיילת+עגינה. מנהלית זו יישוב בתחומי עיריית לפקדה. נידרי (Nydri) עיירת נמל מרכזית ומוקד יציאה לשייטי־יום לאיים הקרובים; בסמוך אליה מפלי דימוסרי—טיול קצר ונעים בין כרמי זית ונחל. יש לה דף מידע רשמי בעירייה ותיאור תיירותי מעשי. קלמוס (Kalamos) אי/כפר־נמל הררי מדרום־מזרח ללפקדה; מולו מפרצי עוגן צלולים. האי עצמו נמנה מנהלית עם עיריית לפקדה. סמוך אליו שוכן פורט לֵיאוֹנֶה —כפר שנעזב בעקבות רעידות האדמה של 1953 ביונים (האירוע ההיסטורי מתועד במחקר וב־NOAA) פרבזה פרבזה היא עיר נמל נעימה בצפון-מערב יוון, יושבת ממש בפתחו של מפרץ אמברקיקוס—עם טיילת על קו המים ומרכז היסטורי קטן ונעים לשיטוט. לסקיפרים זו תחנת בסיס מצוינת: דקות משדה התעופה אקציונ–פרבזה (PVK), מרינה עירונית חדשה בלב העיר, ועוד מרינה מודרנית מעבר לתעלה בצד אַקְצְיוֹ. מעבר לים ולתשתיות, זו גם נקודת יציאה קרובה לאתר הארכאולוגי ניקופוליס—העיר שהקים אוגוסטוס אחרי קרב אקטיום—ולטבע הייחודי של פארק אמברקיקוס, אזור מוגן (Natura 2000/פארק לאומי) עם בתי גידול ימיים ונחלֵצים לדולפינים. טבלת מרחקים וזמנים מנקודה לנקודה מרחק (מייל ימי) זמן הפלגה משוער (שעות) פרבזה *לפקדה 9 1.5 לפקדה מגיניסי 11 1.5 - 2 מגיניסי פיסקרדו 18 3 - 3.5 פיסקרדו ואטי 22 4 *טיפ של סקיפר : יש לתכנן את ההפלגה מפרבזה ללפקדה בהתאם לשעות הפתיחה של הגשר הנמצא בכניסה לתעלת לפקדה (Santa Maura Bridge). מסלול שבעה ימים לדוגמא - לאנשים שמסמנים V “מסלול חובה” – שבעה ימים שמסמנים את כל האיקונות (קליל עד בינוני, 10–30 מ״י ליום) יום 1 (שבת אחה״צ): מרינת לפקדה → נידרי/סיווטה לפקדה יציאה בדמדומים לשעה קלה דרומה בתעלה. קחו דלק/מים במרינה וגלשו ל־ Sivota Lefkada  לעגינת ירכתיים־לחוף או בוקרים. אגרות – לפי התעריף המוניציפלי. אפשר לאוכל ב- Taverna 12 Gods  או מסעדות דומות על הרציף (לוודא זמינות עגינה בטלפון). יום 2: סיווטה → מגאניסי (ואתי / ספארטוחורי) + מפרצי אבלקי עגינה על רציפי ואתי או מצופים/עוגן ב Abelaki Bay  (הגנה מצוינת, שקט, דינגי קצר לטברנות). לארוחה על המים – Errikos Taverna  בואתי. מידע תיירותי רשמי על האי: Visit Greece. יום 3: מגאניסי → קלמוס (Kalamos) יעד קסום עם מפרץ פורט ליאונה  – כפר נטוש מאז 1953 וכנסייה שעדיין פעילה; עגינת עוגן ו־long line לאבן. בלילה—אפשר להיכנס לנמל קלמוס (עומקים ~2.5–3.5 מ׳). יום 4: קלמוס → קסטוס (Kastos) קפיצה קצרה ל נמל קסטוס  או לעגינה במפרצים ממזרח. יום רגוע לשחייה וסיבוב כפר. יום 5: קסטוס → איתקה (קיוני/ואתי) בואתי (Vathy) תמצאו שירותים, דלק בג’ריקנים, והליכה נעימה בעיר; בקיוני עגינת ירכתיים־לחוף לאורך הרציף—פנינה. לאכול: Mills  בקיוני. יום 6: איתקה → קפלוניה (פיסקרדו) הנמל הונציאני השמור של Fiskardo —בתים צבעוניים וים צלול. מסעדות איקוניות: Tassia  ו- Elli’s  על קו המים (שריינו/הקדימו הגעה). יום 7 (חזרה): פיסקרדו → עגינת צהריים ב־Atokos (One House Bay) → סיווטה/נידרי → מרינת לפקדה עצירת טורקיז לצילום ושנורקלינג ב־ One House Bay  (אי פרטי – כבדו שילוט/שטח פרטי; עגינה יומית נוחה במזג אוויר יציב).סיימו לילה אחרון בנידרי/סיווטה וחזרה לבסיס בבוקר. “מסלול עמוק” – לאט, קרוב, ומגלים סודות (מרחקים קצרים, זמן חוף ארוך) לפקדה הדרומית : מפרצי דסימי , פורטו קאציקי  (בים פתוח, רק במז״א יציב), ו וואסיליקי  (גלישת רוח, מרינה חדשה יחסית – להגיע מוקדם). מגאניסי–איטינרר יום־כן/יום־לא : יום מפרצים (אבלקי, קאפאלי, אתרינוס) + יום כפרים (ספארטוחורי לתצפית והשקיעה). איתקה רגלית : סמנו יום הליכה מסודר על שבילי האי (עמק לאוס, מערת הנימפות) ואז ערב רגוע בקיוני. קלמוס–קסטוס : צללו לתוך פורט ליאונה (היסטוריה, כנסייה, מים צלולים); לילה בכפר קטן עם שמיים זרועי כוכבים. קיצור דרך — שתי תכניות שבועיות תכנית “סמן-וי” - לפקדה מרינה → סיווטה (לפקדה) → מגאניסי (ואתי/אבלקי) → קלמוס (פורט ליאונה) → קסטוס → איתקה (קיוני/ואתי) → קפלוניה (פיסקרדו) → עצירת צהריים באטוקוס → נידרי/סיווטה → בסיס. תכנית “לעומק” לפקדה מרינה → מפרצי דסימי/וסיליקי → מגאניסי (יומיים: מפרצים + כפרים) → איתקה (יום הליכה + לילה בקיוני) → קלמוס/קסטוס (לילה רגוע) → סיבוב קצר אחרון בנידרי → בסיס. לסיום – המפתח הוא קצב ונשימה היוני מתגמל מי שמפליג בבוקר , עוגן מוקדם , אוכל טוב , ומקשיב לרוח. תכננו לכם מסלול אבל ההיו מוכנים לגלות וגמישות ולשנות אותה מול הים ומזג האוויר. לקבלת הצעת מחיר להשכרת יאכטה בים היוני - לחצו כאן לקבלת מידע על השכרת יאכטה בים היוני - לחצו כאן

תמיד אמרתי שמי שלא ראה את תאילנד מהים, לא באמת ראה את תאילנד. נכון, המלונות מדהימים והאוכל ברחוב ממכר, אבל ברגע שאתה מרים מפרש בים אנדמן או במפרץ תאילנד, אתה מגלה עולם אחר. בלי המוני תיירים שנדחפים ב-"מאיה ביי", בלי רעש של טוקטוקים ובלי לחץ לחזור כי הבית כבר איתך – רק אתם, הקטמרן, והטורקיז האינסופי. ששואלים אותי על השכרת יאכטה בתאילנד , אני תמיד מסביר שיש כאן שלושה עולמות שונים לחלוטין. בואו נעשה סדר לאן כדאי לכם להפליג ואיך לא להיתקע על שרטון חול ( טיפ : לשים לב לגאות ושפל!). אפשרויות השכרת יאכטה בים אנדמן (פוקט וקראבי)" "מסלולי שייט מומלצים במפרץ תאילנד (קו סמוי) ים אנדמן מציע את הנופים הכי איקוניים של תאילנד. צוקי גיר שיוצאים מהמים כמו בסצנה של אוואטר ונחשב ל"מגרש המשחקים" הרשמי של עולם היאכטות בתאילנד, ולא בכדי. מעבר לנופים הדרמטיים של פוקט וקראבי, זהו האזור שבו תמצאו את המבחר הגדול ביותר של קטמרנים חדישים ומאובזרים, מה שהופך אותו ליעד האידיאלי להפלגות Bareboat עצמאיות. הים כאן עמוק יחסית ומאפשר מעברים נוחים בין קבוצות איים שונות, כשכל אי מציע אופי אחר: החל מהיוקרה והמרינות של פוקט, דרך השקט הבתולי של איי קו-לאנטה ועד לאדרנלין של טיפוס צוקים במצוקי רייליי ביץ'. חשוב לדעת שים אנדמן הוא גם השער לאיי סימילאן (Similan Islands) - שמורה ימית סגורה שנפתחת רק חצי שנה בשנה (נובמבר-אפריל) ונחשבת לאחד מעשרת אתרי הצלילה הטובים בעולם. הפלגה בים אנדמן היא שילוב נדיר של טבע פראי עם היכולת לעגון כל ערב מול כפר מקומי, ליהנות מארוחת פירות ים טרייה על החוף ולחזור לישון תחת כיפת השמיים על הסיפון. מיקום:  פוקט, ים אנדמן. טיסה : טיסה ישירה או עם עצירה לפוקט (HKT). מרינות מרכזיות:  Yacht Haven Marina, Ao Po Grand Marina. סוגי יאכטות מומלצים:  קטמרנים (בגלל השוקע הנמוך והיציבות). עונה מומלצת:  נובמבר עד אפריל. את היאכטות נקח באחת מהמרינות המרכזיות Yacht Haven  או Ao Po Grand Marina  בצפון מזרח פוקט. כפי שאני כותב תמיד, רצוי לתכנן את המסלול שלכם בעצמכם תוך התחשבות במיומנות הצוות והיכולת שלו לגמוע מיילים, העדפות תיירותיות, מזג האויר ועוד... אני ממליץ לכם לעשות הכנה מראש על המסלול ולהתאימו לכם ולא להשתמש באחד המסלולים המוצעים כאן כמו שהוא. כיצד מתכננים מסלול הפלגה? קראו כאן מסלול אפשרי בים אנדמן (7 ימים): יום 1: מפרץ פאנג נגה (Phang Nga).  הפלגה קצרה בין צוקי ענק. עוגנים ליד האי של ג'יימס בונד. יום 2: קו פאניי (Koh Panyee).  ביקור בכפר דייגים שבנוי כולו על כלונסאות מעל המים. חוויה תרבותית מטורפת. יום 3: קראבי ורייליי ביץ' (Railay).  עגינה מול אחד החופים היפים בעולם. בערב יוצאים לבר של מטפסי הרים. יום 4: איי פי-פי (Koh Phi Phi).  שייט דרומה. בלילה עוגנים במפרץ טונסאי – מקום המסיבות הרשמי. יום 5: מאיה ביי (Maya Bay).  מגיעים עם היאכטה מוקדם בבוקר לפני שכל הסירות המהירות מהיבשת מגיעות. שנורקלינג חובה. יום 6: קו ראשה (Koh Racha).  מים צלולים ברמה של קריביים. מקום מושלם ללילה אחרון על עוגן. יום 7:  חזרה למרינה בפוקט. טיפ של סקיפר: בפאנג נגה המים רדודים מאוד. אל תסמכו רק על הצ'ארט פלוטר, תמיד שיהיה מישהו בחרטום שיסתכל על הצבע של המים. ממה להיזהר? תנועת סירות מהירות (Speedboats):  באזורים כמו מפרץ פאנג נגה ואיי פי-פי יש תנועה ערה מאוד של סירות תיירים מהירות. הן מייצרות גלים (Wake) שעלולים להיטלטל יאכטה בעגינה – תמיד כדאי לעגון מעט רחוק יותר מהנתיב הראשי. דמי כניסה לפארקים לאומיים:  רוב איי ים אנדמן הם שמורות טבע. פקחים בסירות ארוכות-זנב (Longtails) יגיעו ליאכטה שלכם כדי לגבות דמי עגינה/כניסה. ודאו שיש לכם מספיק מזומן (באט תאילנדי) עליכם, כי אין שם כספומטים בלב ים. הפלגה במפרץ תאילנד: השכרת קטמרן בקו סמוי והאיים אם אתם מתכננים חופשה ביולי-אוגוסט, זה האזור שלכם. כשהמונסון מכה בפוקט, כאן הים בדרך כלל רגוע ומזמין. קו סמוי הוא הרבה יותר מתחנת מוצא; הוא השער לאחד מאזורי השייט המגוונים ביותר במזרח. בעוד שקו סמוי עצמו מציע מרינות ברמה גבוהה וחיי לילה תוססים, הקסם האמיתי מתחיל ברגע שיוצאים מהמפרץ לכיוון צפון-מערב. שם מחכה לכם הפארק הלאומי הימי אנג ת'ונג (Ang Thong) - ארכיפלג של 42 איים בתוליים שנראים כמו פנינים ירוקות בלב ים טורקיז. זהו מקום שבו הטבע נשמר בצורתו הפראית ביותר: מערות נסתרות, אגמי מלח פנימיים בלב האיים, ותצפיות נוף שיעתיקו את נשימתכם. ההפלגה באזור זה נחשבת לנינוחה במיוחד בזכות המרחקים הקצרים בין קו סמוי, קו פנגן וקו טאו, מה שמאפשר לכם לשלב ביום אחד שנורקלינג בשוניות אלמוגים עשירות בקו טאו, ועגינה למסיבה או ארוחת ערב יוקרתית בקו פנגן. עבור שייטים המחפשים את השילוב המדויק בין נוחות מודרנית לבין הרפתקה בלב שמורת טבע עולמית, אזור קו סמוי הוא הבחירה המנצחת - במיוחד בחודשי הקיץ (יולי -אוגוסט), כשתנאי הים כאן הם הטובים ביותר בתאילנד. נגיע לאזור בטיסה פנימית מבנגקוק לקו סמוי (USM). איפה לוקחים את הסירה?  רוב היאכטות מחכות ב Ocean Marina  בקו סמוי.  מסלול מומלץ (7 ימים): יום 1: צפון קו סמוי.  התארגנות על הסירה ועגינה במפרץ בופוט (Bophut) המקסים. יום 2: הפארק הימי אנג ת'ונג (Ang Thong).  זה השיא של הטיול. 42 איים ירוקים בלב ים כחול. יום 3: אנג ת'ונג.  יום של קיאקים בתוך מערות וטיפוס לתצפית המפורסמת (הכנה לכושר!). יום 4: קו טאו (Koh Tao).  האי של הצוללנים. עוגנים במפרץ הכרישים (Shark Bay) – אל דאגה, הם צמחוניים. יום 5: קו טאו וקו נאנג יואן.  אי קטנטן שמחובר ברצועת חול לבנה. שנורקלינג מהסרטים. יום 6: קו פנגן (Koh Phangan).  מפליגים לצד הצפוני השקט של האי. מפרצים מבודדים כמו Haad Khuat. יום 7:  חזרה לקו סמוי. 📷 [תמונה מוצעת: תצפית מעל הפארק הלאומי אנג ת'ונג] טיפ של סקיפר:  בקו פנגן יש הרבה שוניות אלמוגים רדודות. כשאתם מתקרבים לחוף, עשו זאת בזהירות מופלגת, במיוחד בשפל." ארכיפלג קו צ'אנג: השכרת יאכטה Bareboat ביעד הבתולי ביותר זהו היעד הפחות מוכר, וזה סוד הקסם שלו. כאן תמצאו את תאילנד הפראית, הבתולית, בלי המותגים והרעש. ארכיפלג קו צ'אנג הוא המקום שבו הזמן כאילו עצר מלכת. מדובר בקבוצה של מעל 50 איים בצפון-מזרח מפרץ תאילנד, המציעים חוויית שייט פראית, בתולית ואותנטית הרבה יותר מכל אזור אחר במדינה. כאן לא תמצאו את גדודי התיירים של פוקט, אלא רצועות חוף שבהן עקבות הרגליים היחידות על החול יהיו שלכם. גולת הכותרת היא האי קו קוד (Koh Kood) , שנחשב בעיני רבים לאי היפה ביותר בתאילנד, עם מי קריסטל שקופים ומפלי מים המתחבאים בלב הג'ונגל, ממש במרחק הליכה קצר מקו החוף. הפלגה בארכיפלג מאפשרת לכם לעבור בין איים הרריים ומיוערים בצפיפות לבין איים שטוחים כמו קו מאק (Koh Mak) , המלאים במטעי קוקוס ושלווה אינסופית. זהו יעד השייט המושלם למי שמחפש 'Slow Sailing' - הפלגות קצרות בין מפרצים מוגנים, עגינה ליד כפרי דייגים שבנויים על המים (כמו כפר Salakphet), וחיבור בלתי אמצעי לטבע. אם אתם רוצים להרגיש כמו מגלי ארצות שגילו פינה נסתרת בעולם, קו צ'אנג הוא המקום שלכם. איפה לוקחים את הסירה?  מרינת Siam Royal View  בקו צ'אנג. הגעה:  טיסה מבנגקוק לטראט (Trat) ומשם מעבורת קצרה. מסלול אפשרי (7 ימים): יום 1: דרום קו צ'אנג.  עגינה במפרץ Salakphet. שקט מוחלט וג'ונגל ירוק מסביב. יום 2: קו מאק (Koh Mak).  אי שטוח עם מטעי קוקוס וחופים ריקים מאדם. יום 3: קו קוד (Koh Kood).  האי המועדף עלי. מים צלולים כמו בבריכה ועגינה ליד נחלים. יום 4: קו קוד.  יורדים מהסירה ויוצאים לטיול רגלי קצר למפלי Khlong Chao. יום 5: קו ראנג (Koh Rang).  לב השמורה הימית. כאן תראו את הדגים הכי צבעוניים באזור. יום 6: קו וואי (Koh Wai).  אי קטן בלי כבישים, בלי חשמל קבוע, רק כמה בונגלוס וחוף מושלם. יום 7:  חזרה לצפון קו צ'אנג. טיפ של סקיפר:  קו צ'אנג מבודד יחסית. תעשו קניות (Provisioning) טובות במרינה, כי באיים הדרומיים תמצאו בעיקר קוקוסים ודגים טריים מהדייגים. ממה צריך להיזהר באיזור קו צ'אנג רחק משירותים לוגיסטיים:  זהו אזור מבודד יחסית. אם בים אנדמן יש "טכנאי בכל פינה", כאן אתם צריכים להיות הרבה יותר עצמאיים. ודאו שמלאי המים והאוכל שלכם מספיק לכמה ימים, שכן באיים הדרומיים אין סופרמרקטים מסודרים ליאכטות. עומקים משתנים ושרטוני חול:  האזור שבין קו צ'אנג ליבשת וסביב האיים הקטנים נוטה להיות רדוד. חובה להישאר בערוצי הניווט המסומנים ולהימנע מקיצורי דרך "יצירתיים" בין איים קטנים ללא בדיקת עומק מקדימה. שורה תחתונה: איזה אזור מתאים לכם? מחפשים צוקים דרמטיים ותשתיות מעולות? ים אנדמן . רוצים שנורקלינג מעולה וצריכים חופשה בקיץ? מפרץ תאילנד . רוצים שקט מוחלט ולהרגיש כמו מגלי ארצות? קו צ'אנג . סיכום: לא משנה במה תבחרו, חופשת שייט בתאילנד היא משהו שנשאר איתכם לכל החיים. אנחנו ב- SEA4SOUL  דואגים לכם ליאכטות הכי טובות בכל האזורים האלו, עם ליווי צמוד (בעברית!) מהרגע שאתם חושבים על זה ועד שאתם חוזרים הביתה שזופים ומאושרים. כסוכן צ'רטרים שמכיר את הבסיסים בתאילנד מקרוב, אני מסייע לכם לא רק בבחירת היאכטה המתאימה מתוך ההיצע המקומי, אלא גם מוודא שהיא עומדת בסטנדרטים של סקיפרים מקצועיים. לקבלת מידע או הצעת מחיר להשכרת קטמרן בתאילנד לחצו כאן

אחרי שנים קשות לכל עם ישראל וגם לי באופן אישי, בהן התמודדנו עם מגפת קורונה, טרור ולבסוף מלחמה בעזה (באופן אישי התמודדותי עם ובן בהנדסה קרבית שלחם בעזה 70 ימים עד נפצע מנ"ט ונכון לימים אלו חזר לגדוד אחרי שנים לא פשוטות שעברו על כולנו, וגם עלי באופן אישי – בין קורונה למלחמה, ובין הדאגה לבני שנפצע בלחימה בעזה וחזר לגדוד – אני מסתכל על הקיץ הקרוב בהתרגשות גדולה. אחרי המתח והשחיקה, אני יודע שכולנו זקוקים למקום שבו אפשר פשוט לנשום. השנה, SEA4SOUL לוקחת את הריפוי צעד אחד קדימה. לצד הפלגות המשפחות האהובות שלנו, אני גאה להוציא את הפלגות היוגה ביוון . יוגה היא פעילות מרגיעה ומעצימה, אבל תארו לעצמכם לתרגל יוגה על יאכטה מפוארת תוך כדי הפלגה, כשברקע רק הים והרוח, או בתוך מפרץ יווני קסום על חופו של אי שליו. המצפן האישי שלי: משייטת 3 לעולם התוכנה וחזרה אל הים אני אוהב ים מלידה. תמיד חלמתי על הים ועסקתי בספורט ימי – סקי, גלישת רוח, קיאקים וצלילה. במקום ללמוד בכיתה י"ב, ירדתי לאילת ועבדתי במועדון שיט בטאבה עד הגיוס. בצבא לא הסכמתי לשרת בשום חיל פרט לחיל הים, ואכן שירתתי בשייטת 3. מכיוון שהייתי קצין, השירות שלי נמשך חמש שנים. כאשר השתחררתי מחיל הים, הייתי בטוח שאני הולך לצי הסוחר. היה לי מספיק זמן ים כדי להתחיל כקצין שלישי, אבל הופעל עלי לחץ גדול מאוד שלא לעשות זאת ואני נשברתי. לאחר 25 שנים בעולם התוכנה, עברתי לעשות מה שאני באמת אוהב. שנים רבות נהניתי מעולם ההייטק האינטנסיבי, תוך שאני מקפיד להפליג בכל חודש כדי למלא אנרגיה במצברים המתרוקנים. אך בשנים האחרונות הרגשתי שחוק, עד כדי כך שהיה קשה לקום בבוקר לעבודה. החלטתי ללכת עם הלב. הפכתי את רישיון השיט שלי למסחרי והתחלתי לעשות עסקים ביוון. כך התחלתי להכיר את המדינה המופלאה הזו, חרשתי אותה מקצה לקצה – ברכב, ביאכטה וברגל – והתאהבתי בה. את הידע והתשוקה האלו אני מעביר כעת בהפלגות שאני מארגן. למה הפלגת יוגה במפרץ הסרוני היא המרפא המושלם? מחקרים שעושה המכון לרפואה ימית בחיפה מעלים כי עבור 10% מהאוכלוסייה הים כלל אינו רלוונטי בגלל תופעות פיזיולוגיות. אך עבור כל השאר, הפלגה ביאכטה מפוארת בין איי יוון היא חוויה חד-פעמית. המפרץ הסרוני, שם נפליג השנה, הוא מקום סגור ומוגן יחסית, ולכן הים בו נוח מאוד רוב השנה – תנאי אידיאלי לתרגול יוגה יציב ושלו. האיים הסרוניים מיוחדים מאוד: הם פחות מתויירים, ירוקים, ובעלי מפרצים עוצרי נשימה. הכפרים בהם מגוונים ושקטים, מה שמאפשר אינטימיות וחיבור פנימי עמוק. פרטי ההפלגה הקרובה (19/9/26) יציאה וחזרה : מאתונה משך : 7 ימים איים שנבקר : אגינה, פורוס, הידרה, ארמיוני (נתון לשינויים) היאכטה : Lagoon 50  (קטמרן מפוארת ומרווחת) משתתפים : קבוצה אינטימית של עד 18, מינימום 8 מתרגלת : יעל לוטן ( המרחב לחומר ורוח ) הפלגה קרובה : 19 בספטמבר 2026 לא רק יוגה: חופשת שייט משפחתית ביוון לצד הפלגות היוגה, נמשיך להוציא הקיץ הפלגות משפחות, זוגות או קבוצות חברים. סדר היום כולל הפלגה של שעתיים-שלוש על מפרשים, עצירה במפרצים מבודדים להשתעשעות במים עם סאפ, סירת מנוע לנהיגה עצמית ושנורקלים. משם נמשיך לאי חדש בכל יום, נסייר בסמטאות, ובערב נאכל בטברנה אותנטית עם מוזיקה יוונית ואוכל מעולה. החופשה היא אינטימית מאוד, ותמיד אפשר לשנות את לוחות הזמנים ולהישאר במקום שפשוט טוב לכם בו. הצטרפו אלינו למסע של פעם בחיים החיים הם אוסף של חוויות, ואני מזמין אתכם לצבור חוויה שלא תשכחו לעולם. בין אם אתם מתרגלי יוגה ותיקים ובין אם אתם משפחה שרוצה קצת שקט מהיומיום הישראלי – הים מחכה לכם. אאני מזמין אתכם להצטרף לאחת מהפלגות SEA4SOUL ומבטיח שלא תוכלו לשכוח את החוויה לכל החיים. ומה הם בעצם החיים הללו אם לא אוסף של חוויות? - פרטים לפרטים נוספים והרשמה להפלגות הקרובות – לחצו כאן להשכרת יאכטות ביוון או בכל מקום בעולם - צור קשר

כמעט כל סקיפר המפליג בספינות מפרש מכיר את הבום ג'ק או כפי שהוא נקרא בעולם הגדול "Boom Vang" (לעיתים נקרא Kicker, כאן יקרא להלן ג'ק ) אבל לא כל אחד יודע שניתן להשתמש בו למפרשנות מתקדמת. [ מה זה בום ג'ק (Boom Vang) ולמה הוא קריטי למפרשנות מתקדמת תפקידו הבסיסי של הג'ק הוא למנוע מהמנור (Boom) לעלות כלפי מעלה כאשר מעלים את המפרש. הוא בעצם הכח הנגדי ל- Topping Lift החבל שתפקידו להרים את המנור כלפי מעלה אבל מדוע בכלל לשחק עם גובה המנור, מדוע לא להשאירו 90 מעלות לתורן בצורה קבועה? התשובה הזריזה היא שאפשר. אפשר לקבע את המנור ב- 90 מעלות לתורן ולא יקרה כלום. הספינה עדין תתפוס רוחות ותפליג והכל יהיה בסדר אבל מי שרוצה לכוון את המפרש בצורה אופטימאלית ולהרוויח עוד קשר במהירות (מאוד משמעותי בהפלגות ארוכות) או לחדד קצת יותר צריך להבין את תפקדיו לעומק. כדי להבין את תפקידו צריך להבין כמה מושגי יסוד אותם אסביר בקצרה. אני לא מסביר כאן על חוק ברנולי ועל מפרשנות בסיסית בהנחה שרוב מי שיקרא מאמר זה הוא סקיפר: רוח אמיתית - הרוח האבסלוטית כפי שאנו מרגישים כאשר אנו עומדים במקום ללא תזוזה. הכוון ממנו באה הרוח הוא הרוח האמיתית. אם היא מגיעה מצפון וזורמת דרומה היא רוח צפונית וכדומה רוח פנים - כהרוח הנוצרת כתוצאה מהתקדמות הספינה קדימה רוח מדומה - השקול בין רוח הפנים והרוח האמיתית. למשל אם הרוח האמיתית מגיעה ממערב למזרח (מערבית) והספינה שטה צפונה, הרוח המדומה תהיה השקול של שתי הרוחות ואם שתי הרוחות באותה העוצמה השקול יהיה בדיוק האמצע או במקרה שלנו רוח צפון מערבית וכן במכשירי הספינה אנו נראה כאילו שהרוח מגיעה מצפון מערב זוית התקפה של הרוח  - הזוית בה פוגשת הרוח את המפרש הרוח במעלה התורן (Wind Aloft) - היא הרוח הנושבת בחלקו העליון של התורן. שגוי לחשוב שרוח בגובה פני הים והרוח בגובה 12 מטר מהסיפון הן שוות. הרוח שאנו מרגישים בגובה הסיפון איטית יותר מהרוח במעלה התורן מכוון שהיא מתחככת עם המים ולכן המפרש אינו מקבל רוח שווה לכל גובהו ודווקא במקום בו הוא הכי צר, הרוח היא החזקה ביותר איך הבום ג'ק (Boom Vang) משפיע על צורת המפרש וה-Twist תפקידו של הבום ג'ק שונה ברוח פנים ובשאר הרוחות. רוח פנים צורתו של המפרש הראשי (גם החלוץ) היא צורת חצי טיפה, כמו כמו כנף מטוס, מה שיוצר זרימה לא שווה של הרוח משני צידי המפרש. בצד אחד הרוח עוברת מהר יותר ובצד השני הרוח איטית יותר וכך בגלל הפרשי המרחק וכך נוצר כח עילוי הדוחף את הספינה הצידה. מה שמאזן את התנועה הצידה הוא הקיל וגוף הספינה שמתנגדים לתנועה הצידה וגורמים לספינה לנוע קדימה. אם הסתכלתם פעם לראש התורן ראיתם שהחלק העליון של המפרש (בערך השליש העליון, הצר יותר) איננו באותה זוית למנור כמו חלקו התחתון של המפרש וזה אומר שזווית ההתקפה לרוח של החלק העליון שונה שזווית החלק התחתון. שמכוונים מפרש לרוח קדמית נוצר מצב בו חלקו העליון של המפרש נוטה להיות שזווית גדולה יותר למנור מחלקו התחתון וכך יש לנו דליפת רוח מהחלק הזה של המפרש בו הרוח היא הכי חזקה והוא פחות אפקטיבי. מתיחה של הבום ג'ק כלפי מטה תמתח את המפרש ותביא את חלקו העליון להיות באותה זווית התקפה לרוח כמו שאר המפרש. למעשה אנו נמתח את הבום ג'ק עד שנבחין שזווית ההתקפה שווה לאורך כל המפרש או שהחלק העליון מקביל למנור. שחרור הבום ג'ק ברוח קדמית חזקה, יאפשר לרוח לחלוף על חלקו העליון של המפרש ויוריד את נטיית הספינה הצידה. אפשר להשתמש בזה לרוחות בינוניות לפני שמצמצמים מפרשים או סתם לנוחיות המפליגים. רוחות צד וגב ברוחות אלו המפרש מתפקד כמפרש ולא ככנף ומה שנרצה בעצם הוא מפרש מנופח (בלוני) בשטח פנים הכי גדול שניתן ולכן ברוחות אלו, לאחר שנשחרר את המיתר הראשי ונביא את המנור למקום הנכון, נשחרר גם את הבום ג'ק כך שתיווצר שפה אחורית אחידה לאורך כל המפרש. שייט ברוחות חזקות: מתי למתוח את הבום ג'ק? ברוחות חזקות, האויב הכי גדול שלכם הוא ה- Heeling  (הטיית היאכטה). ככל שהמפרש "בטני" ועמוק יותר, כך הוא מייצר יותר כוח שמטה את הספינה במקום לדחוף אותה קדימה. זה בדיוק הזמן למתוח את הבום ג'ק . על ידי מתיחה חזקה, אנחנו מושכים את הבום למטה ומהדקים את השפה האחורית של המפרש (ה-Leech). הפעולה הזו משטחת את המפרש, מפחיתה את הכוח המיותר ומאפשרת ליאכטה להפליג בצורה יציבה ומהירה יותר, עם פחות מאבק על ההגה. אם אתם מרגישים שהיאכטה "נלחמת" בכם ורוצה לעלות לרוח (Round up), מתיחה של הבום ג'ק היא אחד הפתרונות הראשונים שצריך ליישם. טעויות נפוצות בשימוש בבום ג'ק אצל סקיפרים מתחילים הבום ג'ק הוא לעיתים ה"יתום" של הקוקפיט – סקיפרים רבים פשוט שוכחים שהוא קיים. הנה הטעויות שרואים הכי הרבה בצ'רטרים ראשונים: שיטת ה-"Set and Forget":  סקיפרים מכוונים את הבום ג'ק ביציאה מהמרינה ולא נוגעים בו יותר. בום ג'ק דורש כיוון מחדש בכל שינוי של זווית הרוח או עוצמתה. מתיחה חזקה מדי ברוח חלשה:  ברוחות קלות, אנחנו רוצים מפרש "נושם" עם מעט Twist  (פיתול) בחלקו העליון כדי לאפשר לרוח לזרום. מתיחת יתר של הג'ק ברוח חלשה "חונקת" את המפרש ועוצרת את היאכטה. שכיחת הג'ק במפנה גב (Downwind):  זו טעות קלאסית. כשמפליגים בגב, הבום נוטה לעלות למעלה והמפרש מאבד צורה. אם לא תמתחו את הג'ק במפנה גב, המפרש יהיה פחות יעיל והסיכון ל"מכות בום" פתאומיות עולה. חוסר שחרור לפני קיפול מפרשים:  מתיחת ג'ק חזקה משאירה לחץ על המנור. אם תנסו לקפל מפרשים כשהג'ק מתוח למוות, אתם עלולים להקשות על המכניקה ואפילו לגרום נזק למסילה או לבום עצמו. לסיכום: שיפור ביצועי השייט מתחיל בכיוון נכון של הבום ג'ק אנו מתרגלים את העבודה עם הבום ג'ק בהפלגות הזמן שלנו. אשמח לענות לכל שאלה בנושא. ליצירת קשר לחצו כאן או ב- Facebook ההצטרפות לאחת מהפלוטילות שלנו - לחצו כאן להצטרפות להפלגות זמן הים של SEA4SOUL לחצו כאן

בעקבות אילוצים משמחים נאלצתי לבקר באתונה כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות. הייתי ביוון לפני כן אבל מעולם לא חשבתי שאתונה היא יעד שווה ביקור וחלק מחברי אף חיזקו זאת שאמרו שאתונה אינה שווה ביקור. תארו לעצמיכם כמה הופתעתי שהתאהבתי בה ובתושביה כבר בביקורי הראשון. פוסט זה נכתב כדי לסייע לכם, חברי, לתכנן טיול של כמה ימים באתונה בלי לבזבז זמן על חיפושים באינטרנט. הפוסט כולל המלצות על בתי מלון, מסעדות, בארים ומקומות חובה לביקור והכל מנסיון אישי. מתכננים חופשת שייט? הנה מה לעשות באתונה לפני ההפלגה העיר אתונה השייכת למחוז אתיקה ממוקמת בדרום יבשת יוון לחופיו של המפרץ הסרוני, המהווה חלק מהים התיכון. היא אמנם שוכנת לחופו של המפרץ אבל מרכזה נמצא כ 4-5 ק״מ מחוף הים והחוף האתונאי איננו מהווה אטרקציה עיקרית בביקור באתונה. אומנם יש שם כמה חופים נחמדים וכמה מרינות אבל לבאים לאתונה, לכמה ימים, לא הייתי ממליץ לבזבז שם זמן. העיר נוסדה כ 2000 שנה לפני הספירה והיא מונה כיום מעל ל- 700 אלף תושבים. העיר אתונה מחולקת לרובעים/שכונות. הרובעים המרכיבים את מרכז העיר הם: מפת רובעים אתונה פלאקה (Plaka)  - המרכז העתיק והמתוייר ביותר של העיר המקיף את גבעת האקרופוליס מצפון וממזרח. ברובע זה תמצאו בתים עתיקים ששופצו והוא כולל חנויות מזכרות, בגדים, נעלים, מסעדות ומוזאונים אך אל תתבלבלו, רב המסעדות והחנויות מיועדות לתיירים בלבד וזה לא רחוב לקניות אך עם זאת, חובה לבקר בו הן בשעות היום והן בשעות הערב ובין כה וכו, רב הסיכויים שתעברו כאן מתי שהוא בדרך לאקרופוליס. סינטגמה (Syntagma)  - האיזור בו שוכנים רב מקומות הבילוי, המסעדות והחנויות המיועדות לשופינג במרכז, כולל רחוב Ermou, שהוא רחוב השופינג המרכזי המסתיים בכיכר סינגמה והפרלמנט היווני. אני מניח שרובכם תבלו באיזור זה את רוב שעות היום שלכם, אם לא תצאו למרכזי הקניות היעודיים הנמצאים מחוץ למרכז. ברובע זה תמצאו גם אתרים היסטורים כמו המקדש של זאוס ושער הניצחון של אדריאן. פסירי (Psyri ) - ברובע הזה תרצו לבלות בלילות. הוא שוכן בחלק הצפוני של רחוב Ermou ושל גבעת האקרופוליס, צמוד לשוק הפשפשטי הקטן. זהו אזור סחר זעיר (כמו דרום תל אביב) שהיה ועדיין מורכב מבעלי מלאכה ויבואנים קטנים, בשעות היום אבל בערב הופך למרכז הבילויים, האיני, של צעירי אתונה. כאן תמצאו עשרות מסעדות, בארים, חנויות קינוחים מרהיבות ואני לא ממליץ לאף אחד לפספס איזור זה. המלצתי היא לשקול לקחת מלון או דירה דווקא באיזור הזה כדי לחוות את חווית החיים בו ביום ובלילה. מונסטירקי (Monastiraki)  - זהו איזור השוכן מצפון לפלאקה וגובל במזרחו עם רובע פיסירי. הרובע הזה כולל את רב רחוב Ermou (מצידו המערבי), את שוק הפשפשים, את כיכר Monastiraki המתויירת, בה יושבת גם תחנת המטרו היוצאת לפיראוס ועשרות רחובות קטנים הכוללים מסעדות וטברנות רבות, חנויות מזכרות ואתרים הסטורים כמו הפורום הרומאי, הספריה של אדריאנוס וכדומה. גם לרחובות הקטנים של רובע זה כדאי להקדיש כמה שעות (לא שתהיה לכם ברירה). קולונקי (Kolonaki) - רובע מגורי היוקרה של אתונה. שוכן למרגלות גבעת הליקביטוס (Lycabettus). הרובע צפוף, החנויות בו יקרות ואין בו חניה ולכן אין צורך להגיע אליו למעט העליה לגבעת הליקביטוס (ראו בהמשך). כמובן שיש רובעים רבים אחרים שניתן לבקר בהם (כמו Daphni ו- Yamittos) שגם בהם יש מקומות בילוי בהם מסתובבים המקומיים, אבל פוסט זה עוסק בעיקר באיזורים מרכזיים אלו. הערה : הרבה שמות של רחובות מתחילים בקידומת Ag. המהווה קיצור למילה קדוש ביוונית Agia כך שכל שם רחוב המתחיל באותיות אלו קרוי על שם של קדוש. האתרים שאסור לפספס באתונה (גם אם יש לכם רק חצי יום) האקרופוליס גם אם אתם לא חובבי הסטוריה, המקום הוא חובה גם מבחינת הנוף, גם עבור הכרת העיר אתונה וזיהוי המקומות העיקריים בה וגם עבור הבנת התרבות היוונית/הלניסטית. אני הייתי ממליץ לקרוא עליו בטרם תעלו כדי להבין את המשמעות של המקום עבור היוונים ועבור העיר. למעמיקים, יש אפשרות לקחת מדריך במקום (רק כזה עם תעודה) ואז העלות כוללת גם את הכניסה לאתר (בין 20-30 אירו). המלצות : לרכוש כרטיסים אונליין יום לפני העליה להר, אם אין בכוונתכם לקחת מדריך. זה יחסוך לכם תורים ארוכים בעונת השיא לעלות לאתר מצדו המערבי, ז״א מהצד של מוזיאון האקרופוליס. העליה הרבה יותר מעניינת אל תקשיבו להמלצה האומרת כי מוזיאון האקרופוליס הוא חובה! אם אתם לא ממש חובבי היסטוריה, הביקור במוזיאון האקרופוליס, השוכן מצידו המערבי, הוא לא חובה אבל אם מעניינת אתכם כל קשת ואתם מעוניינים ללמוד על התפתחות העיר והגבעה (כמוני), שלבו את המוזיאון בסיור. ניתן לרכוש כרטיס משולב. גבעת אראופגוס (Areopagus) אם אתם כבר באקרופוליס אל תפספסו גבעה זו. ב יוון העתיקה תיפקדה אראופגוס כ בית המשפט  המרכזי ל הוצאות להורג  של אתונה . לפי ה מיתולוגיה , ארס אל המלחמה היה אמור להישפט בגבעה זו על הריגתו של אלירוטיוס, בנו של פוסידון  (דוגמה אופיינית למיתולוגיה אטיולוגית ). במחזה "ה אורסטיאה " של אייסכילוס  (458), האראופאגוס הוא מקום משפטו של אורסטס  על רציחתם של אמו, קליטמנסטרה , ושל המאהב שלה, אייגיסתוס . כמו כן, על שמה נקרא חיבור אראופגיטיקה  של ג'ון מילטון בעד חופש הדיבור. צמודה לאקרופוליס מצפון מערב. כיום היא גבעת טרשים אבל מספקת נוף שונה של גבעת האקרופוליס ושל מזרח העיר. Anafiotika שכונת אנפיוטיקה היא שכונה ציורית וקסומה הממוקמת למרגלות צידו הצפוני של האקרופוליס. רבים מהמבקרים באתונה אינם נחשפים אליה, למרות מיקומה בליבה של העיר. למבקרים בה מובטחת תחושה של ביקור בכפר קטן המצוי באי יווני שהזמן עצר בו מלכת. יחודה ואופיה של השכונה נובעים מהנסיבות שהביאו להקמתה. בנייתה החלה באמצע המאה ה 19 על ידי בעלי מקצוע בתחום הבניה מהאי הקיקלאדי אנאפי שהוזמנו לאתונה כדי לבנות את ארמונו של מלך יוון, אותו ארמון בו שוכן כיום הפרלמנט היווני מאז שנת 1935. השכונה היא חלק מהפלאקה ויש בה חנויות מזכרות, מסעדות טובות ובתים יפים. גבעת ליקביטוס (Lycabettus) מקום הכי רומנטי באתונה ולדעתי חובה לבקר בו למרות שאינו כולל איזו הסטוריה חשובה של העיר. גבעת הליקאביטוס, המנשאת לגובה של 277 מטר מעל פני הים, במרכזה של אתונה היא הנקודה הגבוהה ביותר בעיר, וניתן להבחין בה כמעט מכל מקום. פסגת הגבעה המכונה גם בשם "גבעת הזאבים" נחשבת לנקודת התצפית המרשימה ביותר על העיר. היא משקיפה על כל המרחב של אתונה רבתי, אגן אתיקה, רכסי ההרים המקיפים את העיר, פיראוס ובימים של ראות טובה ניתן אף להבחין באיים סלאמיס, אגינה ואוויה. מטיבי לכת יכולים להעפיל לגבעה ברגל אך העצלנים יכולים להשתמש בשירותי הרכבל היוצא מרחוב Aristippou 1, ברובע קולונקי. ההמלצה שלי: לעלות ברכבל לפני שעות השקיעה, לחוות את הנוף, את השקיעה ואז לרדת ברגל אפשר לאכול ארוחת ערב (בסופה עוגת גבינה) בבית הקפה הנמצא בדרך למטה בחצי גובה ההר שם נמצא בית קפה מדהים וטעים בשם Prasini Tenta. לא להתבלבל עם המסעדה/בית קפה הנמצאים בראש ההר סופרי צעדים יוכלו ללכת ברגל חזרה למרכז העיר (20 דקות) הפרלמנט היווני אם אתם מאלו שחייבים לסמן וי על אטרקציות תיירותיות אז עליכם לבקר כאן ולצפות בחילופי המשמרות אבל ביננו, לא תפסידו כלום אם תוותרו על זה. הטכס ארוך ומייגע ובדיעבד סתם ביזבזתי את זמני שם. הפרלמנט נמצא בסופו המזרחי של רחוב Ermou מול כיכר סינטגמה. מקדש זיאוס ושער הניצחון של אדריאן מקדש אשר הוקם ב פוליס   היוונית   אולימפיה  והוקדש לאל זאוס . המבנה נבנה בין השנים 470 ל-456 לפנה"ס וכיום נשארו רק 15 עמודים ממנו. אם אתם חובבי הסטוריה אתם יכולים לרכוש כרטיס משולב לכאן לגבעת האקרופוליס ולמוזיאון האקרופוליס אבל אם לא בהחלט אפשר לוותר על אתר זה או לצפות בו מבחוץ. סמוך אליו (צפון מערב) נמצא שער אדריאנוס  שנבנה על ידי אדיראנוס בשנת 132 לספירה. השער נועד השער לשמש כחוצץ בין העיר העתיקה לעיר הרומית. בצד השער הפונה לעבר האקרופוליס, מופיע הכיתוב "זוהי אתונה, העיר העתיקה של תסאוס" ואילו בצידו השני, הפונה לעיר החדשה, נכתב "זוהי עירו של אדריאנוס, לא תסאוס". אתרים אלו אפשר לשלב כאשר מטיילים ברובע הפלאקה או לפני/אחרי ביקור בגבעת האקרופוליס. חמאם פוליס (Polis Hammam) יש הרבה מכוני מסאג' באתונה אבל אנחנו התאהבנו בזה. הספא נמצא ברובע פסירי והוא מספק סוגי טיפולים רבים באיכות גבוהה אנחנו התאהבנו בטיפול משולב הכולל שהיה בחמאם, טיפול יווני מסורתי בחמאם ואחריהם מסאג מעולה של 50 דקות (https://polis-hammam.gr/en/product/traditional-bath-amp-olympus-massage-50/).   בסוף החוויה תקבלו כוס תה טעימה. אתר: https://polis-hammam.gr/en/   פיראוס מי מאיתנו לא מכיר את השירים שנכתבו על העיר הזו. להפתעת רבים, מדובר על עיר שכנה של אתונה ולא שכונה בתוכה. פיראוס  (ב יוונית : Πειραιάς ) היא עיר נמל   יוונית  בת כ-170,000 תושבים המהווה חלק ממטרופולין אתונה , וממוקמת כ-11 ק"מ דרומית-מערבית למרכז אתונה. פיראוס היא כיום העיר הרביעית בגודלה ביוון, ו נמל פיראוס  הוא הנמל המרכזי של יוון ואחד הגדולים באירופה. בעבר פיראוס שימשה כנמל העיר אתונה , אך במדינה היוונית המודרנית, בה הייתה אתונה ל עיר בירה , מצאה גם פיראוס את יעודה כמרכז תעבורה ימי, בנוסף להיותה מרכז מסחר ותעשייה. לפיראוס אפשר להגיע במונית או בשני קוי מטרו היוצאים מתחנת מונסטירקי (הקו הירוק, M1 או הקו התכלת, M3) אני הייתי ממליץ לצאת לכוון פיראוס אחה״צ, לטייל בה ולסיים באיזו מסעדה טובה (אנחנו נכשלנו בנושא המסעדה פעמיים). אפשר להשאיר מקום גם לקניות כי שמנו לב שפיראוס מעט יותר זולה מאתונה. מקומות בהם כדאי לבקר: המרינה של Microlímano  - מרינה קטנה הנמצאת בקרבת אצטדיונה של אולימפיאקוס פיראוס שם תוכלו למצוא מלכודות תיירים רבות. לא הייתי ממליץ לכם לאכול במסעדות הנמצאות על קו המרינה, למעט במסעדת Enteuktḗrio הנמצאת בקצה הצפוני של המרינה ואם אתם מחליטים שכן תבדקו את דירוג המסעה בגוגל. מעט מאוד מרכז הבאולינג  (בית קפה) - נמצא על גבעה מעל המרינה המשקיפה לכל אתונה ופיראוס מנקודת צפייה אחרת. מומלץ לעצור שם, לשתות קפה או משקה קל ולהנות מהנוף המדהים. אם אתם מגיעים ממזרח, רדו מכאן מערבה למרינה Microlímano ברגל מרינה Zeas  - המרינה הגדולה של פיראוס מסביבה בתי קפה וברים רבים. מומלץ לטייל הרחובות היפים שמסביבה, בעיקר ברחובות הנמצאים בצידה הצפון מזרחי (למשל Sotiros Dios  והרחובות המקבילים וחותכים אותו). שוק הדגים  (לבאים בבוקר) - מקום קטן ומסריח אבל נמצא ליד תחת המטרו כך שאם מישהו רוצה להריח את ריח הדגים המפורסים מן השירים הרבים או לראות בעלי חיים בילתי מזוהים, מוזמן מסעדת Belle Amie  - מקום מאוד איני בפיראוס הנמצא על הגדה הצפונית של מרינה Zeas ברחוב Aggelou Metaxa 11. המקום מאוד מבוקש על ידי המקומים וכיף לשבת בו ולשתות אך רוב המנות שהזמנו היו בינוניות. האיים הסרונים אם מיציתם את אתונה ויש לכם יום פנוי, אין כמו לקחת מעבורת לאחד האיים הסרונים. איים פחות מתויירים משאר האיים היוונים וסביר להניח שלמעט כמה סקיפרים ישראלים לא תפגשו בהם ישראלים כלל. האי אגינה ( Aegina ) הוא הקרוב ביותר לאתונה וגם הגדול ביותר ונדרשות רק 45 דקות הפלגה ברחפת שיביאו אותך לעיירה Aegina בצידו המערבי של האי. אבל אם לומר את האמת העיר אגינה היא קטנה ופחות מרשימה מאתונה והאיים היותר מרשימים הם פורוס ואידרה  אך ההגעה אליהם תדרוש מכם שעה ורבע ושלוש שעות בהתאמה . ולכן מומלץ להזמין לילה באחד מהם ולהעביר שם ערב. האיים הם מרשימים ובהחלט שווים ביקור וטיול מקומי. האי הידרה (Hydra) האי פורוס (Poros) מסעדות אתונה רוויית מסעדות ואין לי מושג כיצד כולם מתפרנסים אבל אני חייב לומר שכמעט ולא נפלתי בשום מסעדה ביוון, כולל באיים הרבים בהם ביקרתי ובצפון יוון. אני ממליץ לבדוק בגוגל מסעדות עם מאות ביקורות וצין 4.5 ולא לפחד להכנס ובכל זאת, הינה רשימה של מסעדות הזכורות לי לטובה. מסעדת Belpaese מסעדה איטלקית אוטנטית בה פסטה מוגשת Al Danta. המסעדה שוכנת ברחוב צדדי ברובע הפלאקה התיירותי ושווה להגיע אליה אחרי שנמאס לכם מהטברנות. חייב לומר שבצק הפיצה היה מן הטובים שטעמתי ושהטרמיסו מעולה. https://belpaese.gr/?lang=en   טברנת Lithos נמצאת ברובע פסירי העמוס מסעדות ומספקת אוכל יווני באיכות מצויינת, אבל לא מצטיינת בצילחות. המסעדה גישה אוגל יווני טיפוסי, כמה סוגי דגים וסלטים מעולים. תנסו את סלט התרד (Spanakopita) ואת הגבינה המטוגנת עם התאנים (Mastello Cheese). https://www.lithospsiri.gr/   קובה ליברה (Cuba Libre) ואם אתם כבר ברובע הפסירי וסיימתם לאכול מדוע שלא לקפוץ לבר קובני לרקוד קצת? הקובה ליברה נמצא מול מסעדת ליטוס והוא מנגן מוסיקה דרום/מרכז אמריקאית עם הופעות חיות ואלכוהול במחיר שפוי (מוחיטו בכוס 0.5 ליטר ב- 9 אירו). המקום מתחמם באיזור 22:30 ובסופי שבוע המקום עמוס בתיירים רוקדים. מסעדת ΕΝ ΙΟΡΔΑΝΗ בהתחלה שתגיעו אליה היא תראה לכם כמו מלכודת תיירים טיפוסית. תפריט עם תמונות, תמונות של האוכל על קירותיה החיצוניים של המסעדה וכדומה אבל למעשה זוהי מסעדה יוונית אוטנטית המגישה אוכל מעולה וסביר להניח שבעל המסעדה גם ישרת אתכם בשלב כשלהו. המסעדה שוכנת ברחוב Ag. Anargiron 3 ברובע פסירי. מסעדת ΕΝ ΙΟΡΔΑΝΗ בית קפה Prasini Tenta בית קפה הנמצא על גבעת הליקביטוס, אתר חובה למבקרים באתונה. בבית הקפה מנות בינלאומיות מצויינת וקינוחים מעולים. מומלץ לעלות לגבעה ברכבל בשעות אחה״צ ולרד ברגל לבית הקפה לאחר השקיעה https://rasinitenta.gr/?lang=en בית קפה Zampano נמצאת ברובע פסירי ומגיש ארוחות בוקר מעולות ואוכל יווני טיפוסי טעים. Sarri 18, Athina 105 53, Greece רחוב מסעדת Misafir נמצאת ברחוב Ermou סמוך לכיכר מונסטריקי. נראית בהתחלה מלכודת תיירים אבל מגישה אוכל יווני מצויין במחירים יחסית גבוהים לטברנות אחרות. למסעדה 3 רמות אירוח (את שלושתן ניסינו): אפשר לאכול שוארמה מעולה ברחוב במחיר מצחיק אפשר לאכול בקומת הכניסה מן התפריט במחירים סבירים אפשר לעלות לקומת הגג ושם לאכול, במחירים בינוניים פלוס אבל עם נוף של האקרופוליס כל מה שאכלנו שם היה טוב. מסעדת Atlantikos מסעדה המגישה פירות ומאכלי ים אשר הציון שלה בגוגל הוא 4.6 (מעל 2000 חוות דעת). לא אכלנו בה מכוון שאני לא חובב מאכלי ים אבל היא מלאה מבוקר עד ערב, ללא הפסקה ופקידת הקבלה במלון שלנו אמרה שהיא מצויינת. Greece, Avliton 7 :כתובת מסעדת Geros Tou Moria Restaurant נמצאת במורדות הצפונים של האקרופוליס רחוב צר ותלול בשכונה המדהימה והקטנטונת אנפיוטיקה. גם נראת כמלכודת תיירים אבל מתבררת כמסעדה יוונית לא רעה בכלל במחירים סבירים לחלוטין. רומנטי מאוד לשבת בשולחנות הנמצאים במורד הרחוב (מדרגות) מה שמוסיך את האווירה לטעם. https://www.gerostoumoria-restaurant.com/   קיבלתי המלצות על מסעדת Bandiera , מסעדה משפחתית הנמצאת ברובע פסירי. אני פחות נהנתי, למרות שלמסעדה יש ביקורות טובות רבות בגוגל (4.8). אולי אתם תהנו. https://www.facebook.com/Bandiera-1731050887177386/ בתי מלון יש הרבה בתי מלון טובים באתונה וכל מלון הנמצא ברובעים שהזכרתי בפוסט זה נמצא במקום טוב אני יכול להמליץ רק על שני בתי מלון בהם אני שהיתי. המשותף לשניהם שהם נמצאים במרכז, במרחק הליכה מכל מקום, לשניהם ארוחת בוקר טובה ובשניהם חדרים טובים, מרווחים ומאובזרים. מלון La'Aventura (המלון הקבוע שלי) מלון זה נמצא ברובע פסירי, מרכז הבילויים הצעיר של העיר, במרחק הליכה מכל אתר תיירותי באתונה והמחירים בו נעים בין 40 אירו ללילה מחוץ לעונה ל 130 אירו ללילה בעונה. החדרים במלון נוחים, השירות מעולה ועובדי המלון יעשו כל דבר כדי שתהיה מרוצים. את ארוחת הבוקר מספק המלון בבית קפה נחמד (Zampano) הנמצא במרחק הליכה קצר מהמלון - חוויה. https://lavventura.gr/   מלון Blend מלון Blend מלון קטן בסגנון ניו יורקי הנמצא על הגבול בין פסירי לסינטגמה במרחק 400 מככר מונסטריקי. חדרים יפים, מאובזרים ומרווחים ושירות טוב, אם כי לא ברמה של La'Aventure. וארוחת בוקר ניו יורקית נחמדה. גם מהמלון הזה ניתן להגיע לכל מקום ברגל. מחירים: נעים בין 80 אירו ללילה מחוץ לעונה ל 160 אירו ללילה בעונה. https://blendhotel.gr/   מלון Blend לסיכום: אתונה היא נקודת הזינוק המושלמת לחופשת השייט שלכם. צאו לגלות את אתונה. היא מקום נהדר, מזמין וטעים והכל במחירים מצחיקים.

החלטתם לצאת לצ'רטר ראשון? מזל טוב! הים מחכה לכם, אבל לפני שאתם אורזים בגד ים, עומדת בפניכם ההחלטה החשובה ביותר: איך לבחור את היאכטה שתהיה הבית שלכם לשבוע הקרוב. כסוכן צ'רטרים שראה מאות הפלגות, אני כאן כדי לעשות לכם סדר. מונוהול או קטמרן – השאלה הראשונה של כל סקיפר הבחירה בין יאכטה עם גוף אחד (Monohull) ליאכטה עם שני גופים (Catamaran) היא לא רק עניין של מחיר, אלא של סגנון חיים. יאכטת מונוהול: לחובבי ההפלגה האמיתית אם אתם באים בשביל ה"סיילנינג", ההטיה של היאכטה ברוח והתחושה של הים – מונוהול היא בשבילכם. היא זולה יותר משמעותית, קלה יותר לעגינה במרינות צפופות ומעניקה חווית שייט קלאסית. קטמרן: וילה צפה על המים למי שיוצא עם משפחה או אנשים שנוטים למחלת ים, הקטמרן היא הבחירה האידיאלית. היא יציבה מאוד (לא נוטה על הצד), מרווחת להפליא ויש בה הפרדה טובה בין הקבינות. המחיר? גבוה יותר ב-30-50% ממונוהול מקבילה. לווילה הזו יש יתרון נוסף - השוקע שלה לא גדול כי אין לה קיל וכך אתם יכולים להכנס איתה למפרצים רדודים ולגעון איתה ממש קרוב לחוץ כמה קבינות באמת צריך? טעות נפוצה היא לבחור יאכטה לפי מספר האנשים המדויק. טיפ של מקצוענים:  אם אתם 6 אנשים, קחו יאכטה של 4 קבינות (8 מקומות). המרחב הנוסף לציוד, או האפשרות שלסקיפר תהיה קבינה משלו, שווים כל שקל שירותים ומקלחות:  בצ'רטר ראשון, אל תתפשרו על פחות משני תאי שירותים. אתם לא רוצים תור בבוקר כשכולם רוצים לצאת לים הגודל כן קובע, אבל לא מה שחשבתם יאכטה גדולה יותר (מעל 45 פיט) היא יציבה ונוחה יותר, אך היא דורשת יותר מיומנות בתמרוני נמל. אם זה הצ'רטר הראשון שלכם כסקיפרים, יאכטה באזור ה-40-42 פיט היא ה"Sweet Spot" – נוחה מספיק וקלה לשליטה. בכל מקרה אל תשכחו שאתם לא יוצאים להפלגת מועדון של 3 שעות אלא הולכים לחיות שבוע שלם על היאכטה ולכן אם אתה יותר מ 3 אנשים, עדיף לבחור יאכטה מעל 40 פיט. אם אתם אנשים גדולים, כמוני, אתם צריכים להיות מאוד זהירים בבחירת היאכטה שלא תמצאו את עצמכם מתאפקים לחוף בגלל גודל המקלחת והשירותים. אם אתם רוצים לדעת עוד כנסו לפוסט: הגודל כן קובע שנת ייצור ורמת התחזוקה באתרים כמו Boataround תראו יאכטות בנות 10 שנים במחירים מצחיקים. אזהרה: בצ'רטר ראשון, אתם רוצים שקט נפשי. יאכטות חדשות (עד 3 שנים):  סיכוי נמוך מאוד לתקלות טכניות. חברת הצ'רטר:  זה הסוד הגדול. לא רק דגם היאכטה חשוב, אלא מי מתחזק אותה. כסוכן, התפקיד שלי הוא לדעת אילו חברות ביוון או קרואטיה נותנות שירות מעולה ואילו מזניחות את הצי שלהן ויש לי הרבה סיפורים לספר לכם על חוויות השירות או התחזוקה בחברות הצ'ארטר. איך לחסוך בעלויות בלי לפגוע בחופשה? הזמנה מוקדמת (Early Bird):  הזמנה חצי שנה מראש יכולה לחסוך לכם 15-20%. עונות מעבר:  הפלגה ביוני או ספטמבר-אוקטובר תעלה משמעותית פחות מאוגוסט, והים יהיה פנוי יותר. ציוד נוסף:  בדקו מה כלול. האם יש מנוע לדינגי? האם יש מגבות? לפעמים ה"תוספות" בסוף הופכות יאכטה זולה ליקרה. תחשבו מה אתם באמת צריכים לפעמים גנרטור, מזגן ו- Watermaker מעלים משמעותית את מחיר היאכטה לפעמים יאכטה עם מיכל מים גדול מספיקה. הזמנה ברגע האחרון: אומנם אנחנו הסוכנים אוהבים שאתם מזמינים מראש אבל אם אתה ממש ספונטניים ויכולים לצאת בהתראה של שבוע, תוכלו לעיתים לקבל מחירים מאוד אטרקטיביים. החיסרון הוא שלא בטוח שתמצאו את היאכטה שאתם אוהבים או רוצים. לסיכום: אל תעשו את זה לבד בחירת יאכטה לצ'רטר היא משימה מורכבת שכוללת הרבה "אותיות קטנות". כסוכן עצמאי, אני לא מחויב לאף חברה – אני מחויב לכם. אני בודק את ההיסטוריה של היאכטה, את הדירוג של חברת הניהול ומוודא שאתם מקבלים את התמורה הטובה ביותר לכסף שלכם. רוצים שאעזור לכם לבחור את היאכטה המושלמת לצ'רטר הראשון שלכם? צרו איתי קשר כאן ונצא לדרך!

עוד ביקור עבודה באתונה (אלו שעדיין לא היו באתונה מוזמנים לקרוא את הפוסט הבא ). אומנם אחלה עיר, אוירה משגעת ושמחה, מסעדות טובות וזולות אבל חייבים לחדש מידי פעם. אז החלטנו שאת הנסיעה הזו נשלב עם טיול לחצי האי הפלופונזי (Peloponnese). לפני או אחרי? לוחות הזמנים של שנינו הכריעו כי לטיול נצא לפני העסקים או כמו שנהוג לומר ״Pleasure before business״. הפלופונז (Peloponnese) הוא חצי אי טבעי הנמצא מערבית לאתונה, מעבר למפרץ הסרוני אך הוא הפך לאי מלא כאשר הושלמה חציבת תעלת Corinth, המאפשרת לכלי שיט קטנים לעבור מהמפרץ הסרוני למפרץ Corinth ודרכו לים היוני מבלי להקיף את חצי האי הפלופונזי. הפלופונז מיושב כבר מהתקופה הפר-היסטורית ואגדות מיתיות רבות קשורות לאזור הנקרא על שמו של הגיבור המיתי Pelops. הפלופונז הוא גם האזור המיושב אליו נקשרת ההיסטורי העתיקה של יוון ושם, בעיר Olympia אף התקיימו המשחקים האולימפיים הראשונים בשנת 776 לפני הספירה ולכן אך טבעי שבירת יוון הראשונה, לפני אתונה, תהיה עיר בפלופונז - העיר Nafpilion או נפיליו בעברית. גם העיר העתיקה ביותר ביוון נמצאת בפולפונז וניתן לבקר בה, העיר Argos. הפלופונז הוא מקום מיוחד והוא משלב מגוון רחב של איזורים גאוגרפים ואקלימים שונים והרבה עתיקות מימים של יוון העתיקה. בפלופונז תמצאו הרים גבוהים ומושלגים מצד אחד, חופים תכולים ורגועים, איזורי כורכר רבים, איזורים דומים לגליל ולכרמל ואיזורים צחיחים ומזג אויר מגוון אלפיני מצד אחד וים תיכוני מאידך. ולכן התקופה הנוחה ביותר לביקור בפולפונז היא בין אפריל - אוקטובר. שטחו של הפופלפונז הוא 21,549.6 קמ״ר ולכן אי אפשר להספיק הכל בשבוע, כמו שאנחנו ניסינו אבל אפשר לחלק את הטיול בו לכמה ביקורים או לגמוע מרחקים כמו שאנחנו בחרנו. המסלול המוצע הוא מגוון מאוד ולכן אם אתם חובבי עתיקות הדוקים או טרקרים מושבעים תוכלו להעשיר אותו בעוד מקומות מדהימים. הפלופונז עתיר בטרקים בתוואי שטח שונים, עתיר עתיקות ועתיר ערים וחופים יפים. 2 אזהרות: כדי לעבור בכל המקומות עליהם אפרט נדרשת נסיעה די ארוכה, אבל לנו לא אכפת. ניתן לבחור רק חלק אחד של הפלופונז ולטייל בו. למשל, רק באצבע המזרחית של הפלופונז אפשר לטייל שבוע (תעלה, אפידבורס, פורוס, מתאנה, ארמיוני, פורטו חליו, נאפפליו, ארגו, מונומבסיה.... אשתי ואנוכי אוהבים לצאת בלי להזמין מלונות מראש (כמובן שאפשר לעשות זאת רק מחוץ לעונה), כך אנחנו שומרים על גמישות ויכולים לבחור היכן להשאר יותר ועל מה לוותר. כך עשינו גם הפעם. נחיתה באתונה - השער ל- Peloponnese זו האופציה היחידה שהיתה ב 2022 ולכן החלטנו לשכור את הרכב באתונה, כיום ניתן לטוס לקלמטה בעונה ולצאת משם. ברוב המקרים הכי זול להשכיר רכב דרך האתר rentalcars.com  אך לעיתים חברות התעופה או Booking מפרסמים מבצעים המזכים אתכם בנקודות או הטבות. אני נוהג לא לעשות ביטוח בחברת ההשכרה אלא לעשות את הביטוח באמצעות הפניקס שמספק ביטוח ביטול השתתפות עצמית בחצי המחיר מחברות ההשכרה. מפת הטיול שלי בפלופונז תעלת Corinth מבדילה בין היבשת Peloponnese אם תרצו או לא, נקודת העניין הראשונה בטיול תהיה תמיד תעלת Corinth, אותה תהיו חייבים לחצות כדי לעבור לפלופונז. תעלה זו נחפרה בין השנים 1881-1893 והיא מקצרת, עבור כלי שיט קטנים, את הדרך לים האדריאטי ב- 320 ק״מ, המון עבור כלי שיט (חוסך בין 16-20 שעות הפלגה). אורכה של התעלה הוא כ-6.3 קילומטר, ורוחבה 21 מטר בקרקעיתה ו-25 מטר בקודקודה. עומק המים 8 מטר. גובה דפנותיה מגיע עד 80 מטר מעל פני הים. בשנות האלפיים עוברות בתעלה כ-11,000 אוניות בשנה בממוצע, בעיקר יאכטות וספינות תיירים. המספר המועט יחסית של כלי שיט העוברים בתעלה נובע מכך שרוחבה אינו גדול יו למעבר אוניות משא מודרניות. מציע לכם לרדת מהכביש הראשי A8 (E94) לכוון Isthmia Bridge Cafe, Isthmia לשבת בבית הקפה על שפת התעלה ולהמתין לספינה שתגיע. 2 גדות התעלה מחוברות בארבע גשרים, 2 מהם, המזרחי והמערבי הם גשרים צרים היורדים אל מתחת המים כדי לאפשר לכלי שיט לעבור בבטחה. לאחר הקפה אתם מוזמנים לנסוע כמה מאות מטרים מערבה לכוון הגשר הישן (שימו Goody's בגוגל), תחנו את הרכב ולכו לגשר, ממנו תוכלו לצלם תמונה נהדרת של מרכז התעלה. יש שביל בצידה הדרומי של התעלה המגיעה עד הקצה המערבי ואפשר לטייל בו קצת. מכאן יש שיבחרו לנסוע מערבה ויש שיבחרו לרדת דרומה אני בחרתי להכניס לטיול שני מקומות שרוב האנשים אינם מכניסים לטיול בפלופונז, אחד מהם גם אינו שייך גאוגרפית לחצי האי. חצי האי Methana והאי פורוס (Poros) שני מקומות מדהימים, בשניהם הייתי כבר קודם, אבל לא אישתי וחשוב היה לי להראות לה את המקומות אליהם אני מגיע בסירה. ניתן להגיע אליהם גם במעבורת מהירה מפיראוס (שעה ורבע הפלגה ״בחתול המעופף״ מפראוס). אם אתם מתכוונים להגיע לאתונה שוב אתם מוזמנים לדלג עליהם ולהגיע בביקור הבא ברחפת אבל אם לא, אני מבטיח לכם 2 מקומות שיזכרו לכם כשיא הטיול. חצי האי Methana - הר הגעש של Peloponnese אם עד עכשיו נסענו על כבישי אגרה מהירים כעת אנו עוברים לכבישים צרים ומפותלים, אך נוחים ומרובי נופים מדהימים של איי המפרץ הסרוני (כביש 10). חצי האי מתאנה הוא תוצר של התפרצות הר געש ולכן הוא עשוי רובו סלעי בזלת שחורים. הלוע הקדום נמצא במערבו, ליד כפר קַמֶני כורה (Kaimeni Chora) והמסלול אליו מדהים עם נופים ציוריים. אם אתם מגיעים אחה״צ שימו לכם את Methana, הכפר, כיעד שם תוכלו לאכול במסעדותיו הרבות או לרבוץ, בחינם, באחד ממעינות הגופרית המפוזרים באי לאורך החוף אחד מהם הוא המעיין החם בפליאה לוּטרה (Palea Loutrá) אך בבוקר אל תפספסו את ההעפלה לפסגת ההר געש - טבע ונופים במיטבם. מתאנה מיועד לחובבי טבע והכפרים בו מאוד אותנטיים ושקטים והוא אינו מתוייר עמו שאר האיים הסרונים. האי פורוס - פנינת הפלופונז המערבי מ- Methana שמנו את פעמנו לאי המדהים פורוס. האי פורוס הוא אי קטן ומקסים וגם האהוב עלי מאיי יוון (אולי שווה ערך לפליון). האי נמצא 360 מטר בלבד מחוף היבשת אל מול הכפר חלאטס (Galatas). ישנה אפשרות להחנות את הרכב בכפר חלאתס ולעבור לאי במעבורת ושם לקחת אוטובוס המקיף את האי או להשכיר קטנוע או טרקטורון, אנחנו בחרנו לעבור עם הרכב במעבורת (8 אירו לשני אנשים ורכב לכוון) ולטייל עם הרכב. הנקודה הראשונה שלנו היתה הכפר פורוס. חנינו את ריכבנו בגרש החניה הגדול, מיד שורדים מהמעבורת ושמנו פעמנו לכפר פורוס. ניתן לטייל בין חנויות ומסעדות הכפר, ולטפס לצוק הנמצא מעל הכפר במגוון מסלולים משולבים הכוללים את בתי העיר ושבילים בטבע (חפשו את המסלול האדום העובר בין מרבית המקומות היפים באי. קחו בחשבון שמדובר בטיפוס אך לא קשה מידי. לכו לאורך הטיילת לכוון דרום ולאורך התעלה, עד קצה השביל ומשם טפסו מעלה בשביל האדם בין הבתים. אם אתם מגיעים בעונת הרחצה אל תפספסו את חוף האהבה ואת מפרץ (מספנת) הרוסים (Russian Dockyard. חורבותיה של המספנה הימית הרוסי ממוקמות בקלאבריה, האי הגדול מבין שני האיים פורוס (קלבריה וספרה). מזח זה עומד כסמל היסטורי של שיתוף הפעולה הצבאי היווני-רוסי במאות ה-18 וה-19. לפי עדויות היסטוריות, הצי הרוסי הימי שנכנס לים האגאי ב-1770 כדי לסייע ליוונים במלחמתם עם טורקיה הקים מחנה בנמל פורוס. זהו גם אחד המפרצים הקסומים ביותר שתמצאו ומקום מעולה לרחצה. טיפ : לאלו מכם שיש יותר משבוע אני ממליץ לא לפספס גם את האי הידרה (Idra) ואת הכפרים ארמיאוני (Ermioni) ופורטו חלי (Porto Cheli) אשר בדר״כ אינם נכללים במדריכים למבקר בפלופונז (בהם ביקרתי במסגרת טיול אחר). אפשר לקחת מעבורת הלוך ושוב מפורוס או להתקדם עם הרכב. מבטיח לכם שהביקור במקומות אלו יהיה שווה כל דקה. אבל אם אין לכם מספיק זמן אז הביקור במתאנה ופורוס מספק. משני המקומות המדהימים הללו אנו החלטנו ״לחתוך״ לכוון עיר הבירה הקודמת של יוון, העיירה נפפאליו (Nafpilion). שעתיים ועשרה של כבישים כפריים ייפיים וצרים בהם כיף ללכת לאיבוד. אם אתם באיזר הצהרים תמצאו לכם איזו מסעדה בכפר קטן ונידח על הדרך ועיצרו לאכול. רוב הסיכויים שלא תיפלו או תתאכזבו. נפפאליו (Nafpilion ) - ירושלים של הפלופונז נאפפליו, בירת חבל ארגוליס בצפון מזרח הפלופונז, מוגדרת על ידי רבים מהמטיילים אתר חובה בחצי האי פלופונז. זוהי עיר אירופית עתיקה, מאוד יפה. הבנוייה על חצי אי קטן וציורי בצפון מפרץ ארגוליס. העיר נקראת על שם ״ נאפפליוס״, דמות מהמיתולוגיה היוונית, בנו של אל הים פוסידון ויש לה חשיבות רבה בהיסטוריה של יוון המודרנית. עם תחילתה של מלחמת העצמאות היוונית בשנת 1921, נכבשה העיר לאחר קרבות ממושכים, ושוחררה מעול מהשלטון העות'מאני שהתבצר בה. יואניס קפודיסטריאס מושלה הראשון של יוון המודרנית, הכריז עליה כעל בירת יוון בשנת 1929. שנתיים לאחר מכן באוקטובר 1931 הוא נרצח בפתח כנסיית Agios Spiridon בעיר. הנסיך הבאוורי אוטון הוכתר כאן למלכה הראשון של יוון, ובשנת 1834 לאחר כינונה הרשמי של ממלכת יוון העביר המלך אוטון את עיר הבירה למקום מושבה החדש, אתונה. העיר מושכת אליה תיירים מרחבי אירופה ומיוון עצמה הודות לאווירה יוונית קלאסית ואירופאית המשולבת ברקע של הארכיטקטורה הוונציאנית. מלבד האטרקציות הרבות הנמצאות בתחומה, היא מהווה בסיס מצויין לטיולי כוכב סביבה. נעים מאד לשוטט בסמטאותיה הציוריות והמקסימות ביום ובלילה ולגלות בהן טברנות אותנטיות מעולות. אנחנו אהבנו את העיר מאוד אך לא מצאנו בה משהו מעבר לערים אירופאיות קלאסיות אחרות ולכן לא נשארנו בה יותר מלילה אחד (יומיים). התחלנו את הביקור בעיר אחה״צ במצודת פלמידי (Palmidi) החולשת על העיר מצוק בגובה 240 מטר. אם תגיעו לשם בשעות אחה״צ תוכלו לצפות בשקיעה (תלוי בעונה ובשעות הפתיחה). מדובר במצודה שנבנתה בראשית המאה ה 18 על-ידי הונציאנים אך שנה אחרי שהסתיימה בנייתה היא נכבשה על ידי העותמאנים שגירשו אותם והשתלטו על העיר. ניתן להגיע למצודה בטיפוס 900 מדרגות ממרכז העיר או ברכב ולחנות ממש בכניסה למצודה, בימים בהם אין עומס. מהמצודה תוכלו להכיר את העיר ולתכנן את מקומות הביקור שלכם ממנה תוכלו לצפות גם על מצודת Bourtzi הנמצאת על אי קטן מערבית לעיר, די קרוב לחוף. זהו מבצר וונציאני אשר נבנה בשנת 1473 וברבות השנים תיפקד גם כבית כלא. בתקופת העות'מאנית התגורר במצודה "תליינו של הסולטן", אותה דמות שהוציאה אל הפועל את גזרי הדין מטעמו של הסולטן. כמו כן שימש המקום בעבר כמגדל השמירה של הנמל. בין השנים 1960-1970 פעלו במקום מלון מפואר ומסעדה. נכון לכתיבת שורות האלו האי סגור לשיפוצים אל ניתן לקחת הפלגה בת 30 דקות המקיפה אותו ועושה סיור לאורך חוי העיר ב 8 אירו, אם זכרוני אינו מטעני. היציאה מן המרינה. מומלץ לטייל בין רחובות העיר העתיקה שהשתמרו בצורה נפלאה ולאכול באחת ממסעדותיה ושוב בחירת מסעדה עם ציון מעל 4.5 בגוגל יספק את הסחורה (אם יש כמובן מעל 200 המלצות). אנחנו וויתרנו על ארגוס ועתיקותיה למרות שמדובר על העיר העתיקה ביותר ביוון והחלטנו לחתוך דרומה לכוון מונומבסיה (Monemvasia). יש שתי דרכים למונמבסיה. נסיעה לאורך החוף (דרך Leonidio) או עליה לכביש המהיר יותר (E961) וחזרה לכוון החוף דרומה יותר. העלייה לכביש המהיר (לא נתיבי איילון) תקצר לכם את הנסיעה בלפחות 30 דקות ולפעמים אף יותר. מונומבסיה (Monemvasia) - הפלופונז בשיאו מונומבסיה היא ללא ספק אחת ממסמרי הטיול בפולפונז ואתר חובה . אני חש שככול שאתן לכם פחות פרטים תהנו יותר אבל מכוון שאי אפשר לסמוך על מילה של אף אחד היום, אני מניח שתבדקו אותי. מונמבסיה היא עיירה בחבל לקוניה הממוקמת על אי מול החוף המזרחי של הפלופונס, מוקפת בים מירטואן ומחוברת ליבשת באמצעות טומבולו באורך 400 מטר. אומנם העיירה קצת מרוחקת משאר האתרים בפלופונז ולכן רבים מעדיפים לבלות בה לילה אבל היא שווה כל דקת ביקור. שטח האי מורכב מרמה גדולה בגובה של כ-100 מ' מעל פני הים, ברוחב של 300 מ'. העיירה נוסדה במאה ה-6 על ידי פליטים שברחו מפני פלישת הסלבים. עד 1471 נשלט האזור בידי האימפריה הביזנטית ולאחר מכן על ידי הוונציאנים והעות'מאנים. ב-1 באוגוסט 1821 נכבש המקום על ידי היוונים במסגרת מלחמת העצמאות היוונית. היא נחשבת לאחת הערים המבוצרות העתיקות ביותר באירופה והייתה בשלב מסוים אחד ממרכזי המסחר החשובים ביותר במזרח הים התיכון. אני ממליץ להתחיל את הסיור בשביל העולה אל העיר העליונה (לא חובה לטפס הכי גבוהה). בשלב מסויים תגיעו לשביל עפר הפונה שמאלה לכו איתו עד חומה ומשפם תוכלו לצלם תמונה מדהימה של העיר וגם מחוצה לה. בתום הסיור בעיר העליונה רדו מטה לכוון הים ותהנו מהמסעדות, הבארים והגלידות הטובות בעיר. בתוך המבצר יש כמה צימרים ובתי מלון קטנים ששוים שינה. קחו בחשבון שקשה מאוד להשיג מקום בעונה. אנחנו בחרנו שלא ללון בעיירה המדהימה הזו ויצאנו בשעות הערב לכוון מערות דירוס כדי להספיק ולהכנס אליהם מוקדם בבוקר, לפני תחילת הבלאגן. בשעות הערב הגענו למפרץ בו שוכנות המערות שם מצאנו מבנה ובו 5 דירות אירוח ומשפחה נפלאה שעשתה הכל כדי שנהיה מרוצים ושם לנו. Caves of Diros או מערת Vlichada,  נמצאת על חוף מפרץ שקט ומדהים בחבל מאני שבפלופונז והיא עוד אחת מנקודות הטיול העוצמתיות שלנו בפלופנז (מסתבר שיש כמה). קיומה היה ידוע למקומיים מאז 1900 בערך, אך חיפושים החלו בשנת 1949 כאשר מייסדי האגודה הספלולוגית ההלנית, יואניס ואנה פטרוצ'ילוס, היו הראשונים שערכו חקירה שיטתית. עד 1960, 1,600 מטרים נחקרו ומופו. כיום מספר זה גדל ל-14,700 מטר. המערה החלה להיווצר לפני מאות אלפי שנים. הנטיפים והזקיפים שנמצאים כעת מתחת למים נוצרו כאשר פני הים היו הרבה מתחת למפלס הנוכחי. המים בתוך המערה מליחים עם טמפרטורה של 14 מעלות צלזיוס, וטמפרטורת האוויר נעה בין 16 ל-19 מעלות צלזיוס. המים החודרים לתוך הסדקים של סלע הגיר וממיסים אותו, יוצרים את עיטור המערה ממש טיפה אחר טיפה. הנטיפים והזקיפים מתמזגים במקרים רבים זה בזה ויוצרים עמודים. העומק המרבי של המערה הוא 80 מטר ונמצאים זקיפים בעומק של 71 מטר.\ בתוך המערה אתם תנועו עם סירת משוטים נהוגה בידי נהג הנזהר שלא לפגוע בזקיפים. בעונה רצוי להזמין מקום מראש ומחוץ לעונה כדאי להגיע מוקדם. דרום חבל מאני לאחר הסיור במערה המדהימה שמנו פעמנו דרומה לכוון דרום חבל מאני שהוא החלק הדרומי ביותר של הפלופונז. בחבל מאני ניתן למצוא, מצד אחד כפרים מדהימים כמו אראופולי ולימני ומצד שני טבע פראי ושבילי טיול. אותנו עניין לרדת לכוון העיירה הנטושה Vathia ומשם דרומה עד הקצה, עד מערות Hadas והמגדלור. בדרך דרומה לשונית היבשה הופכת לצרה מאוד ולכן עצרנו בצד כדי להצטלם ומהמקום בו הצטלמנו הבחנו בכפר קטן וחמוד הנמצא במפרץ מהמם. מכוון שאנו אוהבים מקומות נסתרים, החלטנו לוותר על המגדלור ולהשקיע את זמננו בכפר. ירדנו מן הרכס אל הכפר הסודי הזה והגענו למפרצון, כמעט סגור ובו כפר קטן ומדהים בו 3 מלונות קטנים וחמודים - Porto Kagio. החננו את רבנו על חוף המפרץ ויצאנו לסייר בין הסמטאות ומשם אל שביל שהולך לאורך המפרץ ומגיע לקצה השלוחה המשקיף על הים התיכון. התישבנו לנו, נשמו אויר נקי והקשבנו לשקט וכשחזרנו לכפר נשבענו כי אנו עוד נחזור לכאן לסוף שבוע, לקראת הקיץ. בדרך חזרה צפונה עברנו בכפר הנטוש Vathia וטיילנו קצת בין סמטאותיה. אין יותר מידי מה לעשות כאן מחוץ לעונה ולכן צילמנו והמשכנו צפונה. בדרך עברנו באראופולי, טילנו קצת, אכלנו שוארמה מצויינת (ולא כשרה) בחנות במרכז הכפר בו היה תור של עשרות אנשים מקומיים ונסענו צפונה לכוון סטמניצה, אזור גאוגרפי שונה לחלוטין במרכז חצי האי. הדרכים בפלופונוז הן דרכים צרות וחד נתיביות ולכן המעבר מאיזור לאיזור אורך זמן. גם הכבישים המהירים הם לא מה שאתם רגילים אבל הם חוסכים זמן רב. נסענו לנו צפונה נהנים מן הנופם המדהימים ומאוחר יותר מן הטיפוס לאיזור הכפרים של מרכז חבל ארקדיה. איזור ארקדיה מזכיר מאוד את האלפים. כבישים צרים, כפרי אבנים אפורות עם ריח של קמינים בוערים והרבה טיפוס. נהנו מאוד מהנסיעה למרות שהיא איטית ומפותלת אבל הנוף והכפרים שווים הכל. דמיצנה סטמניצה וקניון לוסיוס נכנסנו לדימיצנה וחיפשנו את הצימר שהזמנו מהדרך. זה היה בניין אבנים יפייפיה עם נופו המדהים של קניון לוסיוס ושל הכפר עצמו. שאפנו אויר ונכנסו פנימה להתכונן לארוחת הערב. הצימר היה מדהים וכפרי ובפנים בערה האח כי למרות שהיה יוני בהרים עדיין היה קר. הצימר עצמו היה בנקודה הכי גבוהה בכפר והחלטנו, על-פי עצת הבעלים, לרדת למסעדה במרכז הכפר ברגל ומקסימום לעלות במונית וכך עשינו. המסעדה הייתה סבירה וישבו בה להפתעתנו, 2 משפחות ישראליות אבל החזרה לצימר ברגל אחרי צלעות כבש לא היתה פשוטה. ארוחת הבוקר היתה מאוד עשירה והתקיימה בחדר נפרד שנבנה בחצר מעל הצימר המחומם עם קמין. שוחחנו קצת עם הבעלים קיבלנו המלצות על המסלול וגלשנו עם הרכב לעבר החניון התחתון של קניון לוסיוס משם תכננו לטפס, כל הדרך, למנזר התלוי, מנזר St John the Baptist. הקניון הוא מרשים וההליכה בו היא במגמת עלייה לכל אורכה. בתחילה לאורך המים עד תחילת הטיפוס התלול למנזר. המנזר עצמו הוא עוצר נשימה. הוא עשוי עץ וחור בתוך סלע הקניון ואני ממליץ להיכנס אליו, לשתות כוס תה עם עוגיות ולצאת למרפסת לשאוף אויר נקי ולהנות מנופו של הקניון. המסלול אינו מעגלי ולכן אחרי הביקור יש לרדת חזרה באותו המסלול. אלו מכם אשר פחות מתרשמים מטרקים יכולים לעצור במגרש החניה Μονής Προδρόμου ומשם לרדת למנזר כמה מאות מטרים. ניתן גם להשאיר רכב אחד במגרש החניה ולרדת עם הרכב השני לתחתית הקניון או פשוט להזמין את מונית הכפר (יש אחת) ותמורת 25 אירו היא תחזיר אתכם לרכב או לכפר. האזור כל כך הרשים אותנו שחשבנו להישאר עוד לילה (יש את החופש לעשות זאת מחוץ לעונה) אבל הסקרנות הרגה את החתול והחלטנו להמשיך הלאה. התלבטנו האם לנסוע לכוון Vouraikos ושם לעשות טרק בקניון הקרוב ובדרך לבקר במערות Kastria או לחזור חזרה לכוון אתונה ובדרך לעבור בכמה אתרי עתיקות אבל לבסוף הוחלט להתחיל להתקדם לכוון לוטרקי שם לעשות לילה רגוע בבית מלון מפנק ובדרך לעשות לילה בצימר באחד מאתרי הסקי שיש ליוון להציע. יצאנו בניסה מפותלת ואיטית לכוון הכפר Trikala השוכן כ 13 ק"מ, מאוד מאוד ארוכים מחוף המפרץ הקורינתי ומתחת להר Kyllini המתנשא לגובה של כ 2350 מטר (כמעט כמו החרמון), שם, על פי המסורת נולד האל הרמס. אזור חבל קורינטיה הוא אחד מאזורי הקייט האהובים על היוונים. מצד אחד בקיץ הנוף דומה מאוד לישראל ולכרמל אבל בחורף הכל מושלג וקופא והאזור מציע מאות בתי מלון וצימרים מדהימים. יש באזור שבילי הליכה, אגמים מלונות ספא ובעונה כדאי לבלות כאן לפחות שלושה ימים. אנו הזמנו לנו צימר יפיפה עם מרפסת עם נוף ליער ואח היוצר אוירה של אירופה. בלילה מצאנו לנו מסעדה מקומית טובה (לא היו הרבה פתוחות מחוץ לעונה) וכאשר חזרנו לחדר הדלקתי את האח והלכנו לישון. לוטרקי לאחר ארוחת בוקר עשירה שכל שני האורחים שהיו בצימרים יצאנו לסיור באיזור. אוהבי המסלולים יוכלו למצוא כאן מסלולים רבים ומגוונים בכל הרמות רק תחקרו קצת ואחר הצהריים יצאנו בנסיעה איטית ומפותלת לכוון החוף. 13 ק"מ של סיבובים לא נגמרים בכבישים בהם בקושי עובר רכב בודד. אחר הצהרים התמקמנו במלון קזינו לוטרקי ויצאנו לטייל לאורך חופו של מפרץ קורינט עד העיירה. שם שאלנו על מסעדת דגים והמקומיים הפנו אותנו רק למסעדה אחת, פה אחד, מסעדת Ouzeri o Giannis. בואו נודה, לא מדובר על מסעדה מפוארת אלה על מפעל להאכלת אנשים בדגים, משהו כמו סעיד באור יהודה. מחירים עממיים ומנות גדולות. כמובן שמאוד נהננו. חזרנו למלון לאורך הטיילת ולישון. בבוקר טיילנו שוב על חוף הים, הפעם לכוון השני (דרומה) ואחר הצהרים שמנו פעמנו חזרה לאתונה כי עסקים הם אלו שמאפשריים טיולים. לוטרקי היא עיירה די אפורה טרום העונה אבל אני מאמין שבקיץ היא תוססת. וכך הסתים לו עוד טיול מדהים בנופיה הקסומים של יוון. במאמרים הבאים אכתוב על אתונה ועל חצי האי המדהים פליון. אם אתם מעוניינים לחוות את הפלופונז בצורה שונה וחווייתית הצטרפו לאחת הפלוטילות שלנו - לפרטים לחצו כאן

כמעט 40 מליון תיירים הגיעו בשנת 2023 ליוון, 8 מיליון מהם לאתונה בלבד. 75% אחוז מן התיירים מגיעים לאיים לתיירות בטן גב המשלבת טיולים מקומיים קצרים. כבר שנים שאני מגיע ליוון, הייתי בהמון מקומות ועדיין נשארו לי מלא מקומות לבקר כי במדינה עם 3000 איים וכ- 14 אלף ק"מ של חופים יש הרבה מה לראות. אבל הטיולים הכי עוצמתיים והכי חוויתיים הם אלו שעשיתי באמצעות יאכטה. בגלל הגאוגרפיה של יוון, התעבורה הימית מהווה חלק ניכר מן התחבורה הציבורית שלה ולחלק ניכר מן האיים אפשר להגיע רק בתחבורה ימית ולכן בזמן שבישראל ובהרבה מדינות בעולם המרינה תמיד נמצאת בשולי העיר, ביוון המרינות הן מרכז העיר, הלב הפועם והמקום הכי טוב לישון ולבלות בו. כאשר רובינו מדמיינים חיי עושר שני הדברים הראשונים שעולים לנו לראש הם יאכטה ומטוס פרטי אך בעוד מטוס פרטי הוא כמעט בלתי מושג, עבור מעמד הביניים, היאכטות הופכות, לאט לאט, למושגות ונגישות יותר גם עבור מעמד הביניים. ביוון הפכה תעשיית השכרת היאכטות לגדולה ונגישה גם לאדם הממוצע. עלות השכרת יאכטה ביוון לשבוע תעלה בין 2000 אירו ליאכטת מונוהול (רגילה) קטנה (2-3 חדרים זוגיים, 12 מטר) ל- 10,000 אירו לשבוע עבור יאכטת קאטמארן גדולה ומפוארת (4-6 חדרים זוגיים, 15-16 מטר). נשמע הרבה? אולי, אבל שהמחיר מתחלק בין 6-12 איש המחיר כבר הרבה יותר סביר בעיקר שמדובר גם בכלי תחבורה וגם במלון מפואר עם כל האמצעים הנדרשים. יאכטה מסוג קאטמראן יאכטה מסוג מונוהול יוון היא המקום האידאלי לטייל ביאכטה מכמה סיבות: המרחקים בין האיים קצרים ואינם מצריכים הפלגות ארוכות היאכטות מפוארות, נוחות ומתוחזקות היטב אין פקקים, אין בעיות חניה והעגינה במרינה שמה אתכם, התיירים, במרכז העיר והאקשן ובמרחק הליכה רגלית מכל מקום בילוי אפשר להגיע למפרצים תכולים ואיים נטושים שרואים רק בפרסומות אפשר לקפוץ למים בכל מקום ולישון בכל מפרץ כאשר רוצים קצת שקט (רוב היאכטות מגיעות עם סאפ, מסכות ושנורקלים וסירת מנוע לנהיגה אישית) ביאכטות יש מטבחים מזוודים, מזגן, גנרטורים, מטפילי מים, שירותים צמודים ואישיים וציוד רב המאפשר חיים עצמאיים לחלוטין, ללא תלות ביבשה (מלבד קניות) מזג אויר מושלם בעונה ים רגוע רוב ימות השנה חלק מן הקוראים בוודאי ייזכרו בחוויה לא נעימה שחוו בהפלגה בארץ וזה אולי נכון אבל מחקרים של המכון לרפואה ימית בחיפה, שנערכים במשך שנים על חיילי חיל הים, מראים כי רוב הבעיות בים נובעות מחוסר מוטיבציה ואם נתרגם זאת לעולם האזרחי - מפחד. 10% מן האנשים לעולם לא יסתדרו עם הים אבל כל השאר זה רק עניין של חשיבה. ואם כבר יצא לכם להפליג על יאכטה בארץ הקודש והרגשתם רע דעו לכם שזה אינו אומר דבר על ההפלגה ביוון. המפרץ הסרוני, הים האיוני ואזורים רבים אחרים ביוון הם איזורים סגורים שהים בהם נוח רוב השנה. כמובן שניתן להשתמש גם במדבקות או כדורים כדי למנוע מחלת ים או ליתר בטחון. כמו כן ניתן להשכיר סירות מסוג קאטמראן שהן רחבות ויציבות הרבה יותר. הפלגה ביוון עם יאכטה היא חוויה שלא תשכחו וכנראה, שכמו רבים מאיתנו, גם אתם תרצו לחזור להפליג שנה אחר שנה. אז איך עושים זאת? פשוט יוצרים איתנו קשר ומקבלים פרטים - לחצו כאן לקבלת מידע על הפלוטילות שלנו - לחצו כאן