חצי האי פלופונז -מסלול טיול

Sea4Soul
5 במרץ 2024
זמן קריאה 11 דקות

עודכן: 22 בינו׳

עוד ביקור עבודה באתונה (אלו מכם שעדיין לא היו באתונה מוזמנים לקרוא את הפוסט הבא.). אומנם אחלה עיר, אוירה משגעת ושמחה, מסעדות טובות וזולות אבל חייבים לחדש, מידי פעם.

אז החלטנו שאת הנסיעה הזו נשלב עם טיול לחצי האי הפלופונזי. לפני או אחרי? לוחות הזמנים של שנינו הכריעו כי לטיול נצא לפני העסקים או כמו שנהוג לומר ״Pleasure before business״.

הפלופונז (Peloponnese) הוא חצי אי טבעי הנמצא מערבית לאתונה, מעבר למפרץ הסרוני אך הוא הפך לאי מלא כאשר הושלמה חציבת תעלת Corinth, המאפשרת לכלי שיט קטנים לעבור מהמפרץ הסרוני למפרץ Corinth ודרכו לים האייוני מבלי להקיף את חצי האי הפלופונזי.

הפולפונז מיושב כבר מהתקופה הפר-היסטורית ואגדות מיתיות רבות קשורות לאיזור הנקרא על שמו של הגיבור המיתי Pelops. הפולפונז הוא גם האיזור המיושב אליו נקשרת ההיסטורי העתיקה של יוון ושם, בעיר Olympia אף התקימו המשחקים האולימפיים הראשונים בשנת 776 לפני הספירה ולכן אך טיבעי שבירת יוון הראשונה, לפני אתונה, תהיה עיר בפולפונז - העיר Nafpilion או נפיליו בעברית. גם העיר העתיקה ביותר ביוון נמצאת בפולפונז וניתן לבקר בה, העיר Argos.

הפולפונז הוא מקום מיוחד והוא משלב מגוון רחב של איזורים גאוגרפים ואקלימים שונים והרבה עתיקות מימים של יוון העתיקה. בפלופונז תמצאו הרים גבוהים ומושלגים מצד אחד, חופים תכולים ורגועים, איזורי כורכר רבים, איזורים דומים לגליל ולכרמל ואיזורים צחיחים ומזג אויר מגוון אלפיני מצד אחד וים תיכוני מאידך. ולכן התקופה הנוחה ביותר לביקור בפולפונז היא בין אפריל - אוקטובר.

שטחו של הפופלפונז הוא 21,549.6 קמ״ר ולכן אי אפשר להספיק הכל בשבוע, כמו שאנחנו ניסינו אבל אפשר לחלק את הטיול בו לכמה ביקורים או לגמוע מרחקים כמו שאנחנו בחרנו.

המסלול המוצע הוא מגוון מאוד ולכן אם אתם חובבי עתיקות הדוקים או טרקרים מושבעים תוכלו להעשיר אותו בעוד מקומות מדהימים. הפולפונז עתיר בטרקים בתוואי שטח שונים, עתיר עתיקות ועתיר ערים וחופים יפים.

2 אזהרות:

כדי לעבור בכל המקומות עליהם אפרט נדרשת נסיעה די ארוכה, אבל לנו לא אכפת. ניתן לבחור רק חלק אחד של הפלופונז ולטייל בו. למשל, רק באצבע המזרחית של הפלופונז אפשר לטייל שבוע (תעלה, אפידבורס, פורוס, מתאנה, ארמיוני, פורטו חליו, נאפפליו, ארגו, מונומבסיה....
אשתי ואנוכי אוהבים לצאת בלי להזמין מלונות מראש (כמובן שאפשר לעשות זאת רק מחוץ לעונה), כך אנחנו שומרים על גמישות ויכולים לבחור היכן להשאר יותר ועל מה לוותר. כך עשינו גם הפעם.

נחיתה באתונה

זו האופציה היחידה שהיתה ב 2022 ולכן החלטנו לשכור את הרכב באתונה, כיום ניתן לטוס לקלמטה בעונה ולצאת משם. ברוב המקרים הכי זול להשכיר רכב דרך האתר rentalcars.com אך לעיתים חברות התעופה או Booking מפרסמים מבצעים המזכים אתכם בנקודות או הטבות. אני נוהג לא לעשות ביטוח בחברת ההשכרה אלא לעשות את הביטוח באמצעות הפניקס שמספק ביטוח ביטול השתתפות עצמית בחצי המחיר מחברות ההשכרה.

תעלת Corinth

אם תרצו או לא, נקודת העניין הראשונה בטיול תהיה תמיד תעלת Corinth, אותה תהיו חייבים לחצות כדי לעבור לפלופונז. תעלה זו נחפרה בין השנים 1881-1893 והיא מקצרת, עבור כלי שיט קטנים, את הדרך לים האדריאטי ב- 320 ק״מ, המון עבור כלי שיט (חוסך בין 16-20 שעות הפלגה). אורכה של התעלה הוא כ-6.3 קילומטר, ורוחבה 21 מטר בקרקעיתה ו-25 מטר בקודקודה. עומק המים 8 מטר. גובה דפנותיה מגיע עד 80 מטר מעל פני הים. בשנות האלפיים עוברות בתעלה כ-11,000 אוניות בשנה בממוצע, בעיקר יאכטות וספינות תיירים. המספר המועט יחסית של כלי שיט העוברים בתעלה נובע מכך שרוחבה אינו גדול יו למעבר אוניות משא מודרניות.

מציע לכם לרדת מהכביש הראשי A8 (E94) לכוון Isthmia Bridge Cafe, Isthmia לשבת בבית הקפה על שפת התעלה ולהמתין לספינה שתגיע. 2 גדות התעלה מחוברות בארבע גשרים, 2 מהם, המרחי והמערבי הם גשרים צרים היורדים אל מתחת המים כדי לאפשר לכלי שיט לעבור בביטחה. לאחר הקפה אתם מוזמים לנסוע כמה מאות מטרים מערבה לכוון הגשר הישן (שימו Goody's בגוגל), תחנו את הרכב ולכו לגשר, ממנו תוכלו לצלם תמונה נהדרת של מרכז התעלה. יש שביל בצידה הדרומי של התעלה המגיעה עד קצהה המערבי ואפשר לטייל בו קצת.

מכאן יש שיבחרו לנסוע מערבה ויש שיבחרו לרדת דרומה אני בחרתי להכניס לטיול שני מקומות שרוב האנשים אינם מכניסים לטיול בפלופונז, אחד מהם גם אינו שייך גאוגרפית לחצי האי. חצי האי Methana והאי פורוס (Poros) שני מקומות מדהימים, בשניהם הייתי כבר קודם, אבל לא אישתי וחשוב היה לי להראות לה את המקומות אליהם אני מגיע בסירה. ניתן להגיע אליהם גם במעבורת מהירה מפיראוס (שעה ורבע הפלגה ״בחתול המעופף״ מפראוס). אם אתם מתכוונים להגיע לאתונה שוב אתם מוזמנים לדלג עליהם ולהגיע בביקור הבא ברחפת אבל אם לא, אני מבטיח לכם 2 מקומות שיזכרו לכם כשיא הטיול.

חצי האי Methana

אם עד עכשיו נסענו על כבישי אגרה מהירים כעת אנו עוברים לכבישים צרים ומפותלים, אך נוחים ומרובי נופים מדהימים של איי המפרץ הסרוני (כביש 10).

חצי האי מתאנה הוא תוצר של התפרצות הר געש ולכן הוא עשוי רובו סלעי בזלת שחורים. הלוע הקדום נמצא במערבו, ליד כפר קַמֶני כורה (Kaimeni Chora) והמסלול אליו מדהים עם נופים ציוריים. אם אתם מגיעים אחה״צ שימו לכם את Methana, הכפר, כיעד שם תוכלו לאכול במסעדותיו הרבות או לרבוץ, בחינם, באחד ממעינות הגופרית המפוזרים באי לאורך החוף אחד מהם הוא המעיין החם בפליאה לוּטרה (Palea Loutrá) אך בבוקר אל תפספסו את ההעפלה לפסגת ההר געש - טבע ונופים במיטבם.

מתאנה מיועד לחובבי טבע והכפרים בו מאוד אותנטיים ושקטים והוא אינו מתוייר עמו שאר האיים הסרונים.

האי פורוס

מ- Methana שמנו את פעמנו לאי המדהים פורוס. האי פורוס הוא אי קטן ומקסים וגם האהוב עלי מאיי יוון (אולי שווה ערך לפליון). האי נמצא 360 מטר בלבד מחוף היבשת אל מול הכפר חלאטס (Galatas).

ישנה אפשרות להחנות את הרכב בכפר חלאתס ולעבור לאי במעבורת ושם לקחת אוטובוס המקיף את האי או להשכיר קטנוע או טרקטורון, אנחנו בחרנו לעבור עם הרכב במעבורת (8 אירו לשני אנשים ורכב לכוון) ולטייל עם הרכב.

הנקודה הראשונה שלנו היתה הכפר פורוס. חנינו את ריכבנו בגרש החניה הגדול, מיד שורדים מהמעבורת ושמנו פעמנו לכפר פורוס. ניתן לטייל בין חנויות ומסעדות הכפר, ולטפס לצוק הנמצא מעל הכפר במגוון מסלולים משולבים הכוללים את בתי העיר ושבילים בטבע (חפשו את המסלול האדום העובר בין מרבית המקומות היפים באי. קחו בחשבון שמדובר בטיפוס אך לא קשה מידי. לכו לאורך הטיילת לכוון דרום ולאורך התעלה, עד קצה השביל ומשם טפסו מעלה בשביל האדם בין הבתים.

אם אתם מגיעים בעונת הרחצה אל תפספסו את חוף האהבה ואת מפרץ (מספנת) הרוסים (Russian Dockyard. חורבותיה של המספנה הימית הרוסי ממוקמות בקלאבריה, האי הגדול מבין שני האיים פורוס (קלבריה וספרה). מזח זה עומד כסמל היסטורי של שיתוף הפעולה הצבאי היווני-רוסי במאות ה-18 וה-19. לפי עדויות היסטוריות, הצי הרוסי הימי שנכנס לים האגאי ב-1770 כדי לסייע ליוונים במלחמתם עם טורקיה הקים מחנה בנמל פורוס. זהו גם אחד המפרצים הקסומים ביותר שתמצאו ומקום מעולה לרחצה.

טיפ: לאלו מכם שיש יותר משבוע אני ממליץ לא לפספס גם את האי הידרה (Idra) ואת הכפרים ארמיאוני (Ermioni) ופורטו חלי (Porto Cheli) אשר בדר״כ אינם נכללים במדריכים למבקר בפולפונז (בהם ביקרתי במסגרת טיול אחר). אפשר לקחת מעבורת הלוך ושוב מפורוס או להתקדם עם הרכב. מבטיח לכם שהביקור במקומות אלו יהיה שווה כל דקה. אבל אם אין לכם מספיק זמן אז הביקור במתאנה ופורוס מספק.

משני המקומות המדהימים הללו אנו החלטנו ״לחתוך״ לכוון עיר הבירה הקודמת של יוון, העיירה נפפאליו (Nafpilion). שעתיים ועשרה של כבישים כפריים ייפיים וצרים בהם כיף ללכת לאיבוד. אם אתם באיזר הצהרים תמצאו לכם איזו מסעדה בכפר קטן ונידח על הדרך ועיצרו לאכול. רוב הסיכויים שלא תיפלו או תתאכזבו.

נפפאליו (Nafpilion )

נאפפליו, בירת חבל ארגוליס בצפון מזרח הפלופונז, מוגדרת על ידי רבים מהמטיילים אתר חובה בחצי האי פולפונז. זוהי עיר אירופית עתיקה, מאוד יפה. הבנוייה על חצי אי קטן וציורי בצפון מפרץ ארגוליס. העיר נקראת על שם ״נאפפליוס״, דמות מהמיתולוגייה היוונית, בנו של אל הים פוסידון ויש לה חשיבות רבה בהיסטוריה של יוון המודרנית. עם תחילתה של מלחמת העצמאות היוונית בשנת 1921, נכבשה העיר לאחר קרבות ממושכים, ושוחררה מעול מהשלטון העות'מאני שהתבצר בה. יואניס קפודיסטריאס מושלה הראשון של יוון המודרנית, הכריז עליה כעל בירת יוון בשנת 1929. שנתיים לאחר מכן באוקטובר 1931 הוא נרצח בפתח כנסיית Agios Spiridon בעיר. הנסיך הבאוורי אוטון הוכתר כאן למלכה הראשון של יוון, ובשנת 1834 לאחר כינונה הרשמי של ממלכת יוון העביר המלך אוטון את עיר הבירה למקום מושבה החדש, אתונה. העיר מושכת אליה תיירים מרחבי אירופה ומיוון עצמה הודות לאווירה יוונית קלאסית ואירופאית המשולבת ברקע של הארכיטקטורה הוונציאנית. מלבד האטרקציות הרבות הנמצאות בתחומה, היא מהווה בסיס מצויין לטיולי כוכב סביבה. נעים מאד לשוטט בסמטאותיה הציוריות והמקסימות ביום ובלילה ולגלות בהן טברנות אותנטיות מעולות.

אנחנו אהבנו את העיר מאוד אך לא מצאנו בה משהו מעבר לערים אירופאיות קלאסיות אחרות ולכן לא נשארנו בה יותר מלילה אחד (יומיים). התחלנו את הביקור בעיר אחה״צ במצודת פלמידי (Palmidi) החולשת על העיר מצוק בגובה 240 מטר. אם תגיעו לשם בשעות אחה״צ תוכלו לצפות בשקיעה (תלוי בעונה ובשעות הפתיחה). מדובר במצודה שנבנתה בראשית המאה ה 18 על-ידי הונציאנים אך שנה אחרי שהסתיימה בנייתה היא נכבשה על ידי העותמאנים שגירשו אותם והשתלטו על העיר. ניתן להגיע למצודה בטיפוס 900 מדרגות ממרכז העיר או ברכב ולחנות ממש בכניסה למצודה, בימים בהם אין עומס.

מהמצודה תוכלו להכיר את העיר ולתכנן את מקומות הביקור שלכם ממנה תוכלו לצפות גם על מצודת Bourtzi הנמצאת על אי קטן מערבית לעיר, די קרוב לחוף. זהו מבצר וונציאני אשר נבנה בשנת 1473 וברבות השנים תיפקד גם כבית כלא. בתקופת העות'מאנית התגורר במצודה "תליינו של הסולטן", אותה דמות שהוציאה אל הפועל את גזרי הדין מטעמו של הסולטן. כמו כן שימש המקום בעבר כמגדל השמירה של הנמל. בין השנים 1960-1970 פעלו במקום מלון מפואר ומסעדה. נכון לכתיבת שורות האלו האי סגור לשיפוצים אל ניתן לקחת הפלגה בת 30 דקות המקיפה אותו ועושה סיור לאורך חוי העיר ב 8 אירו, אם זכרוני אינו מטעני. היציאה מן המרינה.

מומלץ לטייל בין רחובות העיר העתיקה שהשתמרו בצורה נפלאה ולאכול באחת ממסעדותיה ושוב בחירת מסעדה עם ציון מעל 4.5 בגוגל יספק את הסחורה (אם יש כמובן מעל 200 המלצות).

אנחנו וויתרנו על ארגוס ועתיקותיה למרות שמדובר על העיר העתיקה ביותר ביוון והחלטנו לחתוך דרומה לכוון מונומבסיה (Monemvasia). יש שתי דרכים למונמבסיה. נסיעה לאורך החוף (דרך Leonidio) או עליה לכביש המהיר יותר (E961) וחזרה לכוון החוף דרומה יותר. העלייה לכביש המהיר (לא נתיבי איילון) תקצר לכם את הנסיעה בלפחות 30 דקות ולפעמים אף יותר.

מונומבסיה (Monemvasia)

מונומבסיה היא ללא ספק אחת ממסמרי הטיול בפולפונז ואתר חובה. אני חש שככול שאתן לכם פחות פרטים תהנו יותר אבל מכוון שאי אפשר לסמוך על מילה של אף אחד היום, אני מניח שתבדקו אותי.

מונמבסיה היא עיירה בחבל לקוניה הממוקמת על אי מול החוף המזרחי של הפלופונס, מוקפת בים מירטואן ומחוברת ליבשת באמצעות טומבולו באורך 400 מטר. אומנם העיירה קצת מרוחקת משאר האתרים בפולפונז ולכן רבים מעדיפים לבלות בה לילה אבל היא שווה כל דקת ביקור. שטח האי מורכב מרמה גדולה בגובה של כ-100 מ' מעל פני הים, ברוחב של 300 מ'. העיירה נוסדה במאה ה-6 על ידי פליטים שברחו מפני פלישת הסלבים. עד 1471 נשלט האזור בידי האימפריה הביזנטית ולאחר מכן על ידי הוונציאנים והעות'מאנים. ב-1 באוגוסט 1821 נכבש המקום על ידי היוונים במסגרת מלחמת העצמאות היוונית. היא נחשבת לאחת הערים המבוצרות העתיקות ביותר באירופה והייתה בשלב מסוים אחד ממרכזי המסחר החשובים ביותר במזרח הים התיכון.

אני ממליץ להתחיל את הסיור בשביל העולה אל העיר העליונה (לא חובה לטפס הכי גבוהה). בשלב מסויים תגיעו לשביל עפר הפונה שמאלה לכו איתו עד חומה ומשפם תוכלו לצלם תמונה מדהימה של העיר וגם מחוצה לה. בתום הסיור בעיר העליונה רדו מטה לכוון הים ותהנו מהמסעדות, הבארים והגלידות הטובות בעיר. בתוך המבצר יש כמה צימרים ובתי מלון קטנים ששוים שינה. קחו בחשבון שקשה מאוד להשיג מקום בעונה.

אנחנו בחרנו שלא ללון בעיירה המדהימה הזו ויצאנו בשעות הערב לכוון מערות דירוס כדי להספיק ולהכנס אליהם מוקדם בבוקר, לפני תחילת הבלאגן.

בשעות הערב הגענו למפרץ בו שוכנות המערות שם מצאנו מבנה ובו 5 דירות אירוח ומשפחה נפלאה שעשתה הכל כדי שנהיה מרוצים ושם לנו.

Caves of Diros

או מערת Vlichada, נמצאת על חוף מפרץ שקט ומדהים בחבל מאני שבפלופונז והיא עוד אחת מנקודות הטיול העוצמתיות שלנו בפולפנז (מסתבר שיש כמה).

קיומה היה ידוע למקומיים מאז 1900 בערך, אך חיפושים החלו בשנת 1949 כאשר מייסדי האגודה הספלולוגית ההלנית, יואניס ואנה פטרוצ'ילוס, היו הראשונים שערכו חקירה שיטתית. עד 1960, 1,600 מטרים נחקרו ומופו. כיום מספר זה גדל ל-14,700 מטר. המערה החלה להיווצר לפני מאות אלפי שנים. הנטיפים והזקיפים שנמצאים כעת מתחת למים נוצרו כאשר פני הים היו הרבה מתחת למפלס הנוכחי. המים בתוך המערה מליחים עם טמפרטורה של 14 מעלות צלזיוס, וטמפרטורת האוויר נעה בין 16 ל-19 מעלות צלזיוס. המים החודרים לתוך הסדקים של סלע הגיר וממיסים אותו, יוצרים את עיטור המערה ממש טיפה אחר טיפה. הנטיפים והזקיפים מתמזגים במקרים רבים זה בזה ויוצרים עמודים. העומק המרבי של המערה הוא 80 מטר ונמצאים זקיפים בעומק של 71 מטר.\

בתוך המערה אתם תנועו עם סירת משוטים נהוגה בידי נהג הנזהר שלא לפגוע בזקיפים.

בעונה רצוי להזמין מקום מראש ומחוץ לעונה כדאי להגיע מוקדם.

דרום חבל מאני

לאחר הסיור במערה המדהימה שמנו פעמנו דרומה לכוון דרום חבל מאני שהוא החלק הדרומי ביותר של הפלופונז. בחבל מאני ניתן למצוא, מצד אחד כפרים מדהימים כמו אראופולי ולימני ומצד שני טבע פראי ושבילי טיול. אותנו עניין לרדת לכוון העיירה הנטושה Vathia ומשם דרומה עד הקצה, עד מערות Hadas והמגדלור. בדרך דרומה לשונית היבשה הופכת לצרה מאוד ולכן עצרנו בצד כדי להצטלם ומהמקום בו הצטלמנו הבחנו בכפר קטן וחמוד הנמצא במפרץ מהמם. מכוון שאנו אוהבים מקומות נסתרים, החלטנו לוותר על המגדלור ולהשקיע את זמננו בכפר. ירדנו מן הרכס אל הכפר הסודי הזה והגענו למפרצון, כמעט סגור ובו כפר קטן ומדהים בו 3 מלונות קטנים וחמודים - Porto Kagio. החננו את רבנו על חוף המפרץ ויצאנו לסייר בין הסמטאות ומשם אל שביל שהולך לאורך המפרץ ומגיע לקצה השלוחה המשקיף על הים התיכון. התישבנו לנו, נשמו אויר נקי והקשבנו לשקט וכשחזרנו לכפר נשבענו כי אנו עוד נחזור לכאן לסוף שבוע, לקראת הקיץ.

בדרך חזרה צפונה עברנו בכפר הנטוש Vathia וטיילנו קצת בין סמטאותיה. אין יותר מידי מה לעשות כאן מחוץ לעונה ולכן צילמנו והמשכנו צפונה. בדרך עברנו באראופולי, טילנו קצת, אכלנו שוארמה מצויינת (ולא כשרה) בחנות במרכז הכפר בו היה תור של עשרות אנשים מקומיים ונסענו צפונה לכוון סטמניצה, אזור גאוגרפי שונה לחלוטין במרכז חצי האי.

הדרכים בפלופונוז הן דרכים צרות וחד נתיביות ולכן המעבר מאיזור לאיזור אורך זמן. גם הכבישים המהירים הם לא מה שאתם רגילים אבל הם חוסכים זמן רב. נסענו לנו צפונה נהנים מן הנופם המדהימים ומאוחר יותר מן הטיפוס לאיזור הכפרים של מרכז חבל ארקדיה.

איזור ארקדיה מזכיר מאוד את האלפים. כבישים צרים, כפרי אבנים אפורות עם ריח של קמינים בוערים והרבה טיפוס. נהנו מאוד מהנסיעה למרות שהיא איטית ומפותלת אבל הנוף והכפרים שווים הכל.

דמיצנה סטמניצה וקניון לוסיוס

נכנסנו לדימיצנה וחיפשנו את הצימר שהזמנו מהדרך. זה היה בניין אבנים יפיפהה עם נופו המדהים של קניון לוסיוס ושל הכפר עצמו. שאפנו אויר ונכנסו פנימה להתכונן לארוחת הערב. הצימר היה מדהים וכפרי ובפנים בערה האח כי למרות שהיה יוני בהרים עדיין היה קר. הצימר עצמו היה בנקודה הכי גבוהה בכפר והחלטנו, על-פי עצת הבעלים, לרדת למסעדה במרכז הכפר ברגל ומקסימום לעלות במונית וכך עשינו. המסעדה היתה סבירה וישבו בה להפתעתנו, 2 משפחות ישראליות אבל החזרה לצימר ברגל אחרי צלעות כבש לא היתה פשוטה.

ארוחת הבוקר היתה מאוד עשירה והתקיימה בחדר נפרד שנבנה בחצר מעל הצימר המחומם עם קמין. שוחחנו קצת עם הבעלים קיבלנו המלצות על המסלול וגלשנו עם הרכב לעבר החניון התחתון של קניון לוסיוס משם תכננו לטפס, כל הדרך, למנזר התלוי, מנזר St John the Baptist. הקניון הוא מרשים וההליכה בו היא במגמת עלייה לכל אורכה. בתחילה לאורך המים עד תחילת הטיפוס התלול למנזר.

המנזר עצמו הוא עוצר נשימה. הוא עשוי עץ וחור בתוך סלע הקניון ואני ממליץ להכנס אליו, לשתות כוס תה עם עוגיות ולצאת למרפסת לשאוף אויר נקי ולהנות מנופו של הקניון.

המסלול אינו מעגלי ולכן אחרי הביקור יש לרדת חזרה באותו המסלול. אלו מכם אשר פחות מתרשמים מטרקים יכולים לעצור במגרש החניה Μονής Προδρόμου ומשם לרדת למנזר כמה מאות מטרים. ניתן גם להשאיר רכב אחד במגרש החניה ולרדת עם הרכב השני לתחתית הקניון או פשוט להזמין את מונית הכפר (יש אחת) ותמורת 25 אירו היא תחזיר אתכם לרכב או לכפר.

האיזור כל כך הרשים אותנו שחשבנו להשאר עוד לילה (יש את החופש לעשות זאת מחוץ לעונה) אבל הסקרנות הרגה את החתול והחלטנו להמשיך הלאה. התלבטנו האם לנסוע לכוון Vouraikos ושם לעשות טרק בקניון הקרוב ובדרך לבקר במערות Kastria או לחזור חזרה לכוון אתונה ובדרך לעבור בכמה אתרי עתיקות אבל לבסוף הוחלט להתחיל להתקדם לכוון לוטרקי שם לעשות לילה רגוע בבית מלון מפנק ובדרך לעשות לילה בצימר באחד מאתרי הסקי שיש ליוון להציע. יצאנו בניסה מפותלת ואיטית לכוון הכפר Trikala השוכן כ 13 ק"מ, מאוד מאוד ארוכים מחוף המפרץ הקורינתי ומתחת להר Kyllini המתנשא לגובה של כ 2350 מטר (כמעט כמו החרמון), שם, על פי המסורת נולד האל הרמס.

איזור חבל קורינטיה הוא אחד מאיזורי הקייט האהובים על הייונים. מצד אחד בקיץ הנוף דומה מאוד לישראל ולכרמל אבל בחורף הכל מושלג וקופא והאיזור מציע מאות בתי מלון וצימרים מדהימים. יש באיזור שבילי הליכה, אגמים מלונות ספא ובעונה כדאי לבלות כאן לפחות שלושה ימים. אנו הזמנו לנו צימר יפיפה עם מרפסת עם נוף ליער ואח היוצר אוירה של אירופה.

בלילה מצאנו לנו מסעדה מקומית טובה (לא היו הרבה פתוחות מחוץ לעונה) וכאשר חזרנו לחדר הדלקתי את האח והלכנו לישון.

לוטרקי

לאחר ארוחת בוקר עשירה שכל שני האורחים שהיו בצימרים יצאנו לסיור באיזור. אוהבי המסלולים יוכלו למצוא כאן מסלולים רבים ומגוונים בכל הרמות רק תחקרו קצת ואחר הצהריים יצאנו בנסיעה איטית ומפותלת לכוון החוף. 13 ק"מ של סיבובים לא נגמרים בכבישים בהם בקושי עובר רכב בודד.

אחר הצהרים התמקמנו במלון קזינו לוטרקי ויצאנו לטייל לאורך חופו של מפרץ קורינט עד העיירה. שם שאלנו על מסעדת דגים והמקומיים הפנו אותנו רק למסעדה אחת, פה אחד, מסעדת Ouzeri o Giannis.

בואו נודה, לא מדובר על מסעדה מפוארת אלה על מפעל להאכלת אנשים בדגים, משהו כמו סעיד באור יהודה. מחירים עממיים ומנות גדולות. כמובן שמאוד נהננו. חזרנו למלון לאורך הטיילת ולישון.

בבוקר טיילנו שוב על חוף הים, הפעם לכוון השני (דרומה) ואחר הצהרים שמנו פעמנו חזרה לאתונה כי עסקים הם אלו שמאפשריים טיולים.

לוטרקי היא עיירה די אפורה טרום העונה אבל אני מאמין שבקיץ היא תוססת.