מפרשנות מתקדמת: המדריך המלא לשימוש בבום ג'ק (Boom Vang)

Sea4Soul
6 במרץ 2024
זמן קריאה 4 דקות

עודכן: 4 בפבר׳

כמעט כל סקיפר המפליג בספינות מפרש מכיר את הבום ג'ק או כפי שהוא נקרא בעולם הגדול "Boom Vang" (לעיתים נקרא Kicker, כאן יקרא להלן ג'ק) אבל לא כל אחד יודע שניתן להשתמש בו למפרשנות מתקדמת.

[

מה זה בום ג'ק (Boom Vang) ולמה הוא קריטי למפרשנות מתקדמת

תפקידו הבסיסי של הג'ק הוא למנוע מהמנור (Boom) לעלות כלפי מעלה כאשר מעלים את המפרש. הוא בעצם הכח הנגדי ל- Topping Lift החבל שתפקידו להרים את המנור כלפי מעלה אבל מדוע בכלל לשחק עם גובה המנור, מדוע לא להשאירו 90 מעלות לתורן בצורה קבועה?

התשובה הזריזה היא שאפשר. אפשר לקבע את המנור ב- 90 מעלות לתורן ולא יקרה כלום. הספינה עדין תתפוס רוחות ותפליג והכל יהיה בסדר אבל מי שרוצה לכוון את המפרש בצורה אופטימאלית ולהרוויח עוד קשר במהירות (מאוד משמעותי בהפלגות ארוכות) או לחדד קצת יותר צריך להבין את תפקדיו לעומק.

כדי להבין את תפקידו צריך להבין כמה מושגי יסוד אותם אסביר בקצרה. אני לא מסביר כאן על חוק ברנולי ועל מפרשנות בסיסית בהנחה שרוב מי שיקרא מאמר זה הוא סקיפר:

רוח אמיתית - הרוח האבסלוטית כפי שאנו מרגישים כאשר אנו עומדים במקום ללא תזוזה. הכוון ממנו באה הרוח הוא הרוח האמיתית. אם היא מגיעה מצפון וזורמת דרומה היא רוח צפונית וכדומה
רוח פנים - כהרוח הנוצרת כתוצאה מהתקדמות הספינה קדימה
רוח מדומה - השקול בין רוח הפנים והרוח האמיתית. למשל אם הרוח האמיתית מגיעה ממערב למזרח (מערבית) והספינה שטה צפונה, הרוח המדומה תהיה השקול של שתי הרוחות ואם שתי הרוחות באותה העוצמה השקול יהיה בדיוק האמצע או במקרה שלנו רוח צפון מערבית וכן במכשירי הספינה אנו נראה כאילו שהרוח מגיעה מצפון מערב
זוית התקפה של הרוח - הזוית בה פוגשת הרוח את המפרש
הרוח במעלה התורן (Wind Aloft) - היא הרוח הנושבת בחלקו העליון של התורן. שגוי לחשוב שרוח בגובה פני הים והרוח בגובה 12 מטר מהסיפון הן שוות. הרוח שאנו מרגישים בגובה הסיפון איטית יותר מהרוח במעלה התורן מכוון שהיא מתחככת עם המים ולכן המפרש אינו מקבל רוח שווה לכל גובהו ודווקא במקום בו הוא הכי צר, הרוח היא החזקה ביותר

איך הבום ג'ק (Boom Vang) משפיע על צורת המפרש וה-Twist

תפקידו של הבום ג'ק שונה ברוח פנים ובשאר הרוחות.

רוח פנים

צורתו של המפרש הראשי (גם החלוץ) היא צורת חצי טיפה, כמו כמו כנף מטוס, מה שיוצר זרימה לא שווה של הרוח משני צידי המפרש. בצד אחד הרוח עוברת מהר יותר ובצד השני הרוח איטית יותר וכך בגלל הפרשי המרחק וכך נוצר כח עילוי הדוחף את הספינה הצידה. מה שמאזן את התנועה הצידה הוא הקיל וגוף הספינה שמתנגדים לתנועה הצידה וגורמים לספינה לנוע קדימה.

אם הסתכלתם פעם לראש התורן ראיתם שהחלק העליון של המפרש (בערך השליש העליון, הצר יותר) איננו באותה זוית למנור כמו חלקו התחתון של המפרש וזה אומר שזווית ההתקפה לרוח של החלק העליון שונה שזווית החלק התחתון. שמכוונים מפרש לרוח קדמית נוצר מצב בו חלקו העליון של המפרש נוטה להיות שזווית גדולה יותר למנור מחלקו התחתון וכך יש לנו דליפת רוח מהחלק הזה של המפרש בו הרוח היא הכי חזקה והוא פחות אפקטיבי.

מתיחה של הבום ג'ק כלפי מטה תמתח את המפרש ותביא את חלקו העליון להיות באותה זווית התקפה לרוח כמו שאר המפרש. למעשה אנו נמתח את הבום ג'ק עד שנבחין שזווית ההתקפה שווה לאורך כל המפרש או שהחלק העליון מקביל למנור.

שחרור הבום ג'ק ברוח קדמית חזקה, יאפשר לרוח לחלוף על חלקו העליון של המפרש ויוריד את נטיית הספינה הצידה. אפשר להשתמש בזה לרוחות בינוניות לפני שמצמצמים מפרשים או סתם לנוחיות המפליגים.

רוחות צד וגב

ברוחות אלו המפרש מתפקד כמפרש ולא ככנף ומה שנרצה בעצם הוא מפרש מנופח (בלוני) בשטח פנים הכי גדול שניתן ולכן ברוחות אלו, לאחר שנשחרר את המיתר הראשי ונביא את המנור למקום הנכון, נשחרר גם את הבום ג'ק כך שתיווצר שפה אחורית אחידה לאורך כל המפרש.

שייט ברוחות חזקות: מתי למתוח את הבום ג'ק?

ברוחות חזקות, האויב הכי גדול שלכם הוא ה-Heeling (הטיית היאכטה). ככל שהמפרש "בטני" ועמוק יותר, כך הוא מייצר יותר כוח שמטה את הספינה במקום לדחוף אותה קדימה. זה בדיוק הזמן למתוח את הבום ג'ק.

על ידי מתיחה חזקה, אנחנו מושכים את הבום למטה ומהדקים את השפה האחורית של המפרש (ה-Leech). הפעולה הזו משטחת את המפרש, מפחיתה את הכוח המיותר ומאפשרת ליאכטה להפליג בצורה יציבה ומהירה יותר, עם פחות מאבק על ההגה. אם אתם מרגישים שהיאכטה "נלחמת" בכם ורוצה לעלות לרוח (Round up), מתיחה של הבום ג'ק היא אחד הפתרונות הראשונים שצריך ליישם.

טעויות נפוצות בשימוש בבום ג'ק אצל סקיפרים מתחילים

הבום ג'ק הוא לעיתים ה"יתום" של הקוקפיט – סקיפרים רבים פשוט שוכחים שהוא קיים. הנה הטעויות שרואים הכי הרבה בצ'רטרים ראשונים:

שיטת ה-"Set and Forget": סקיפרים מכוונים את הבום ג'ק ביציאה מהמרינה ולא נוגעים בו יותר. בום ג'ק דורש כיוון מחדש בכל שינוי של זווית הרוח או עוצמתה.
מתיחה חזקה מדי ברוח חלשה: ברוחות קלות, אנחנו רוצים מפרש "נושם" עם מעט Twist (פיתול) בחלקו העליון כדי לאפשר לרוח לזרום. מתיחת יתר של הג'ק ברוח חלשה "חונקת" את המפרש ועוצרת את היאכטה.
שכיחת הג'ק במפנה גב (Downwind): זו טעות קלאסית. כשמפליגים בגב, הבום נוטה לעלות למעלה והמפרש מאבד צורה. אם לא תמתחו את הג'ק במפנה גב, המפרש יהיה פחות יעיל והסיכון ל"מכות בום" פתאומיות עולה.
חוסר שחרור לפני קיפול מפרשים: מתיחת ג'ק חזקה משאירה לחץ על המנור. אם תנסו לקפל מפרשים כשהג'ק מתוח למוות, אתם עלולים להקשות על המכניקה ואפילו לגרום נזק למסילה או לבום עצמו.